בנושא
בכרם
חדשות
 
מעשה מבן ישיבה / אביצר
בביכורים מאז י"ג סיון ה´תשע"ה

ענה ואמר: מעשה באחד שהיה יושב בישיבה, והיה לו חיות גדול מן התורה. ולא עוד, אלא שהיה לו מעלה שם, היינו שכשהיה פותח את פיו לדבר בלימוד היו הכל משתתקים, כהאי דכתיב בהחרש והמסגר עי"ש. והיה מרגיש מאד המעלה והגדולה שהיו נותנים לו שם, עד שהתיישב בדעתו שאין לו עצה לברוח מן הגאוה אלא שיקבל על עצמו גלות, היינו שיעשה כמנהג ראשוני החסידות וילך למקום שאין מכירים אותו ויתלבש בלבושים גסים וינהג ביזיון בעצמו, ועי"ז ישבר גאותו.

ובכן הלך ולבש בגדי אנשי החיל, והלך דרך ארוכה באוטובא"ס עד שהגיע למקום שלהם שקורין שיזפו"ן, וישב איתם שם. והם היו אנשים גסים מאד ולא ידעו מעלתו, והיו מדברים דברי גסות וליצנות, והוכרח לדבר איתם במה שדיברו. ואף בעלי שררה שם, שקורין סערג'ענ"ט ולעיטנענ"ט בלע"ז, היה  גדול מהם הרבה בחכמה ובשנים, והם לא ידעו מעלתו והיו מבזים אותו במיני ביזיונות שקורין קאדע"ר, והיה לו צער גדול מזה. וישב איתם שם זמן מרובה.

וכאשר ישב איתם, היה לומד מהם תכסיסים של מלחמה שלהם, להלך ולרוץ ולירות בכלי יריה שלהם שקורין אם-ט"ז. כיון שראו שהוכשר בזה, היו מלמדין אותו להילחם מעל גבי כלי משחית שלהם שקורין טאנ"ק, שהוא כידוע בחי' מעשה מרכבה, ובפרט שתי קליפות החיצונות ענן גדול ואש מתלקחת. כיון שראה שהם יודעים אומנויות אלה נתרצה ללמוד מהם, מאחר שאלה האומנויות היו חשובות שם חשיבות גדול. ומפני שבאלה הדברים שהיו חשובים שם היו הם גדולים ממנו, חלשה דעתו ושכח מעלתו, והיה נמשך אחר שיחתם, ולא עוד אלא שהיה מעלה במחשבתו דברי גסות וליצנות שלהם (ואף שלא אמרם בפיו ממש, מכל מקום היה חושבם בלבו).

והיה משתקע והולך בגסות החומר שלהם. ואלמלא הקב"ה עוזרו לא יכול להם, שהיה הקב"ה מזמן לו זמן תפילה, ולא יכלו בעלי השררה לגעת בו והיו עומדים וממתינים לו עד שיסיים תפילתו. ולא עוד, אלא שזימן לו הקב"ה כשתי שעות קודם ש"ק זמן שקורין "נוהל שבת", ולא היו יכולים לגעת בו ולא היה להם רשות לעשות לו קאדע"ר שלהם שקורין לו"ז, עד שעה אחר השבת. ואף בשעה שהיה בתורנות מטבח היה חומק ויושב לו בבית הכנסת ועוסק בתורה, ולא היו יכולים לגעת בו שם.

כיון שראו שלמד תכסיסין שלהם והיה נלחם בעזות גדול שקורין ראבא"ק, נתרצו לתת לו גדולה שלהם, היינו שיהא לו סרטים צהובים על כתפיו וילמוד להנהיג הטאנ"ק שהוא בחי' מרכבה כנ"ל, ויתנו לו דראייפי"ט שלהם שכתוב בו טאנ"ק קומאנדע"ר. והיו משדלין אותו שיתרצה לקבל השררה, והיה הקב"ה בעזרו ועמד בפניהם, ודבק במידותיו יתברך שכתוב בו כל האומר הקב"ה ותרן וכו', ולא חתם.

כיון שעמד בניסיון היה הקב"ה בעזרו ועשה לו נס, וחשבו לו ט"ז חודש שעשה שם כשלוש שנים (שקורין הסדע"ר), וכתבו לו לשמה הטופס שקורין "טיולים", היינו בחי' טיול בגן-עדן, וזיכה שם זכות גדול, וסוף שהניחו לו והלך וישב בישיבה עוד שתי שנים אחרות והיה עוסק בתורה כבראשונה, והיה לו שמחה גדולה וחיות גדול מזה.

והיה רבינו מסיים המעשה הזה ואומר, כן הוא גלות השכינה וכנס"י שהיא גולה ונאנחת בחבליה וזועקת ואומרת עד מתי, והקב"ה ישמע זעקתה ויגאל אותה במהרה בחי' אחישנה בחי' הסדע"ר, אכי"ר.



ביני"ש הומור סיפור חסידי צבא

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאביצר
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ג סיון ה´תשע"ה  
תודה.
הייתה לי תחושת חוסר דיוק בשפה, והסיפור עצמו יש בו פוטנציאל אבל לא ממומש. מעבר לכך זה כיף לאללה.
כ"ג סיון ה´תשע"ה  
וזה מאוד יפה.
שכויעך עצום!
כ"ג סיון ה´תשע"ה  
ולי דווקא השפה זרמה טוב.
הצלחת דרך ההומור להעלות כמה נקודות אמיתיות מאד. ואם כבר אני מתייחס ברצינות להומור, השפה הגלותית גרמה גם לתפיסה גלותית ביחס לצבא, ולי זה קצת הפריע.
כ"ד סיון ה´תשע"ה  
יהודה - אני רגיל שאומרים לי שיש לי פוטנציאל ואני לא מממש אותו, אבל דוקא כאן לא ממש הבנתי למה התכוונת.
אברהם - מה שמפריע לך זה בדיוק מה שהתכוונתי לומר. אבל לא אפרט מעבר לזה, כדי שהסיפור ישאר מצחיק.
כ"ד סיון ה´תשע"ה  
שועשעתי :) (ולגבי השפה אני עם אברהם שחר)
כ"ה סיון ה´תשע"ה  
אז זה עשה לי את הלילה. (חומש, בקיצור).

אתה טווווב!
כ"ה סיון ה´תשע"ה  
היה כיף לקרוא ולחזור כמה שנים אחורה. הייתי רוצה להבין יותר עם הבניי"ש הזה התגייס לכתחילה או בדיעבד. לא ברור לי עד הסוף...
כ"ז סיון ה´תשע"ה  
כ"ז סיון ה´תשע"ה  
השפה היא רק כלי. נסה לספר את הסיפור בלי השפה החצי-עגנונית חצי-ר'-נחמן הזאת. האם הסיפור עדיין טוב? האם השפה היא לא התחכמות-מדי? האם השימוש בשפה ישנה מאפשר לך משהו נוסף, מרבד את היצירה, הופך אותה למשהו אחר?
כ"ח סיון ה´תשע"ה  
הרי עלילתית אין כאן כלום, השפה היא הכל. כל הענין היה לספר דוקא את הסיפור הקלישאתי, שלא אומר כלום, ולנתק אותו מכל הקשר של אידיאלים וכלל וראשית צמיחת גאולתנו, לספר רק את הסיפור של גלות הפרט, ואת זה ניסיתי לעשות על ידי השפה הזו.
כ"ח סיון ה´תשע"ה  
נחמד מאוד.
אהבתי במיוחד את הלעזים הצהליים.

מה שהיה חסר לי כאן הוא רבי נחמן- הכנסת את הסיפור לשפה של ר' נחמן אבל לא את השיטה הסיפורית של רבי נחמן לסיפור שמשלב סוריאליזם ומותח את הגבולות.
ד´ תמוז ה´תשע"ה  
שילוב נהדר של צורה ותוכן.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד