|
|
||||||||||||||||
|
![]() |
בבוקר הוא קם אל חייו הפשוטים, מים ומלח וצליל שעורים. בבוקר איננו הוגה ופורח; עמל ויגע, עיניו טרוטות.
פותח חלון טרם זריחה, רוח קרירה מתאימה. והרוח הזו, השמים. צפצפה מזדקנת רוחשת כנחל חברו אל העמק, בי נגעו והייתי, הייתי לאחד באדם. לילה רוח ©
כל הזכויות ליצירה שמורות ל1362650
![]() |