|
|
 |
רבות בבקרים
כשאני מגיד חסדך
זרם סולד גואה בי
נאבק להשתחרר
לברוח
חנוק בצמצום המוגבל
במדרגות רחבות
סטנדר נלפת בחוזקה
עיניים עצומות, מצח יוקד
מפחדים להישטף בגאות הסהר
אמונה מעבר שפיות
©
כל הזכויות ליצירה שמורות לנמצי
|
|
רק חברים בכיפה יכולים לכתוב תגובה
|
|
| |
| |
ה´ אייר ה´תשע"ה  | | של שיגעון גדול ומורכב. של הטירוף הזה פתאום לרצות לזרוק את הסטנדר ולצרוח, ולשבור אותו ולקלל.
מפחיד, הטירוף הזה. אבל אולי הוא נחוץ. אולי הוא יכול או עלול להשתחרר בסביבה נטולת סטנדרים וסטנדרטים.
השיר פשוט וקליל מבחינת הקריאה בו. נשקף איזה אבסורד ביחס לתוכן. בחירת המילים טובה לטעמי.
תודה |  | כ"ד אייר ה´תשע"ה | | תיאור חזק, גם אם לא בטוחה שהבנתי | | |
rss
שלח לחבר
הדפס יצירה
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי