בנושא
בכרם
חדשות
 
נאחזים ברוח בארץ לא זרועה / דממת מדבר
בביכורים מאז ח´ ניסן ה´תשע"ה

מה נותר לנו מכל

הפסיחות האלה שמדלגות אהבה מעל ליבנו,

רושמות בנו אותיות

שכבר מחר יפרחו באויר.

 

על השולחן הנחת גוף שלך

פשוט מכל המסכים,

ומכל לחם חוקיך

ורק פנים שלך נתת בו להאיר.

יכולנו להישבע שמצאנו אותך מציץ מן החרכים

למרות שהתבלבלת בחג והחלטת להתחפש.

 

השנה כשתגיע למה תתחפש?

פעם היית אליהו.

שנה אח"כ היית צבי או עפר איילים.

אח"כ שועל, אח"כ דוֹד.

אח"כ כבר לא היית.

ויותר כבר לא פתחנו דלתות.

 

כשיצאנו ממצרים שלנו, הבטחת

שלא נהיה עוד עבדים לעולם.

אז איך זה שפתאום להיות לך כנועים,

מרגיש כל כך מחניק וצר?

ואיפה כל הביחד הזה שאמרת שיהיה לנו עם רקע של שקיעה?

ואיך זה שכל החושך מצרים הזה

מביט בנו מהצד,

מאיים כל בוקר מחדש

להטביע אותנו במצולות הים של דמעות?

 

בֹא אלינו בשתי יצרך,

ככה,

כמו שאתה

בלי רעמים וקולות

רק שתינו

יחד

נאחזים ברוח

בארץ לא זרועה



אהבה חירות פסח קיבעון שעבוד

© כל הזכויות ליצירה שמורות לדממת מדבר
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד