בנושא
בכרם
חדשות
 
בחורף הזה / אביצר
בביכורים מאז ח´ שבט ה´תשע"ה

 

"בקיץ הזה תלבשי לבן
תחשבי מחשבות בהירות
אולי תקבלי מכתב אהבה
אולי נעשה בחירות"
(בקיץ הזה תלבשי לבן, נעמי שמר)

סליחה על הציניות, נעמי.
לא מגיע לך.

בַּחוֹרֶף הַזֶּה תִּתְלַבְּשִׁי
חַם, יִהְיֶה קַר
בִּירוּשָׁלָיִם
עַל הַסַפְסָלִים בְּגַן סַאקֶר אַף אֶחָד כְּבָר לֹא
יוֹשֵׁב, עַל הַסַפְסָלִים בְּגַן הַוְרָדִים
הַחַ"כִּים מִתְחַלְּפִים, רוּחַ פְּרָצִים נוֹשֶׁבֶת
בַּמְלִיאָה הָרֵיקָה

אַתְּ יוֹדַעַת, אִי אֶפְשָׁר בֶּאֱמֶת
לַעֲשׂוֹת בְּחִירוֹת, הַכֹּל
קָבוּעַ מֵרֹאשׁ, הַכֹּל
נִקְבַּע עַל סְמַך דֵּעוֹת קְדוּמוֹת, נְתוּנִים
חִיצוֹנִיִּים וְהַבְטָחוֹת
רֵיקוֹת
הַסִיסְמָאוֹת אוֹתָן סִיסְמָאוֹת, אוֹתָם בִּטּוּיִים
חֲלוּלִים, נַגִּיד
זֶה אוֹ אֲנַחְנוּ אוֹ
הוּא, זוֹ לֹא אַתְּ זֶה
אֲנִי, הַכֹּל זֶה
מִלִּים, וַאֲנַחְנוּ הֲרֵי כְּבָר
אֶזְרָחִים עִם נִסָּיוֹן, אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים
שֶׁלֹא יֵצֵא מִזֶּה כְּלוּם, שֶׁשּׁוּם דָּבָר מִזֶּה
לֹא מְיַצֵּג אוֹתָנוּ

קָשֶׁה לְהַאֲמִין בַּחוֹרֶף הַזֶּה לְהַבְטָחוֹת
שֶׁל פּוֹלִיטִיקָאִים מְנֻסִּים, קָשֶׁה
לִסְפּוֹג עוֹד אַכְזָבוֹת
וְאֵיך אֶפְשָׁר בִּכְלָל לְהָרִים מַבָּט, לַחְשׁוֹב
מַחְשָׁבוֹת בְּהִירוֹת
בְּכֹל הַחוֹשֶׁך הַזֶּה
בַּחוֹרֶף הַזֶּה, תַּעֲשִׂי לִי
טוֹבָה, תַּנְמִיכִי
צִפִּיּוֹת,
וְתִתְפַּלְלִי לְטוֹב



בחירות דייטים נעמי שמר

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאביצר
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"א שבט ה´תשע"ה  
(וההקדשה, בנוסף.)
י"ב שבט ה´תשע"ה  
י"ב שבט ה´תשע"ה  
י"ב שבט ה´תשע"ה  
י"ב שבט ה´תשע"ה  
[כתבתי הכל ופתאום הכל נמחק. התחלתי שוב והאנטר הארור וכולי. אבל אני אתעקש.]

אמנם את הקישור המרכזי עשתה נעמי שמר ולא אתה, כך שיש פה בעיקר עבודת שלילה ("מי שלא נפלה עליו מפולת"), אבל עשית את הדימוי חד כל כך, והמילים כל כך מדויקות. נהדר.

וההקדשה. ההקדשה גורמת לי לחשוב על הקשר בינך ככותב לבין השיר כאמירה. אמנם אני לא חובב השלכות כאלו, ויש בהן לרוב יותר את הקורא מאשר את הכותב, ועדיין ההקדשה שלך גורמת לזהות מסוימת, ועליה אני רוצה לומר משהו, כאדם שיש בעברו (ואולי גם בעתידו) תקופה לא מבוטלת של שירים בהלך רוח כזה.

אבל מה אפשר לומר. הרי אני יודע כמה זה מרגיז כשמישהו בא ואומר לך שאם רק היית חי אחרת היית חי אחרת. שהחיים שלך טועים ואם היית מחליף אותם היה ממש נחמד, ושהכל נעוץ רק בך. ואתה מהנהן ונאנח. וזה הרי נכון, הרי אי אפשר להחליף, אז מה אפשר לומר.
אני לא רוצה לומר שאפשר אחרת. כי אחרת אי אפשר. אני רוצה לומר שדווקא לך - דווקא לקריאה המפוכחת - יש סיכוי לכנות, יש סיכוי לאהבה.

דווקא הדימוי הפוליטי חידד לי את זה. בשלב הפוסט-ציני (כן? זה שכבר הבין שכולם פוליטיקאים, ומה עכשיו) אתה מבין שכל שיש לך הוא הדימוי, ואיתו אתה עובד. אתה מבין, כשפוליטיקאי אומר שהוא ידאג לעניים זה לא בטוח שהוא יעשה את זה, אבל זה בטוח שזה הקהל שהוא מחפש. וזה משהו להתחיל ממנו. אז נכון, הדימוי הפוליטי הוא המנוכר מכולם (כי אין בכלל דבר מבעד לדימוי), אבל אפילו הוא ממחיש איך אפשר לחַיות את הכל כשמניחים את הפוליטיקאי והפרסומאי כאנשים, וחושבים איך הם רוצים לתווך, ואת מה הם רוצים לתווך, ולמה.

ומה גם החיים שאינם פוליטיקה, שגם בהם יש דימוי, אבל מבעדו יש הרבה כנות נואשת, הרבה נסיון לקפוץ מעל קצה הצוק (בטעם אפרסק, וד"ל). אז גם בהם אי אפשר להתכחש לזה שאני כאן והיא שם, אבל גם לא צריך.
בעצם אתה כואב את העובדה שהחיים לא מורכבים רק ממני וממנה. שקורה משהו בחלל בינינו. ומה שאני מנסה להציע לך, זה שזה המקום בו החיים קורים. שיש אותי כאן ואותה שם, ושנינו מעלים בינינו הצגה. והצגה, אף על פי שהיא דימוי, אינה שקר. זה שהיא יכולה להיות שקר לא אומר שהיא לא יכולה להיות מתוקנת. אל תבַכה את הכנות שאבדה לטובת הדימוי, תבין שהדימוי עצמו הוא הכנות.

ולפעמים גם אומרים: "מה לעשות? אלו החיים". ואני אומר: לא, אלו החיים היפים, והפיכחון הוא לא שום איבוד של כנות אלא היופי האמיתי.

בהצלחה.
י"ד שבט ה´תשע"ה  
אני כתבתי את אחת התגובות המושקעות בחיי והדפדפן הדפוק שלי מחק אותה.

אני פחות עקשנית מידידיה, אז אני רק אגיד שהשיר הזה מעולה, מעולה מעולה מעולה.
י"ד שבט ה´תשע"ה  
אזמרגד- בהחלט. זה מה שהתכוונתי. אני מנסה לכתוב את זה לא בפעם הראשונה, וניסחת את זה היטב.

ריחו"ש: חבל... אני מאד מעריך את ההשקעה.
(בכל זאת הייתי שמח לשמוע את מה שהיה לך לומר, גם באופן מושקע פחות)
ט"ו שבט ה´תשע"ה  
כמו התחושה שמרגישים כשמפנימים שכדור הארץ עגול ומזרח אסיה בעצם מאוד קרובה למערב אמריקה. אהבה זה הכי רחוק מפוליטיקה בעולם, זה קצוות של אותו ציר שבעצם עשית ממנו מעגל ואז זה קטסטרופה. אני מקווה שאני מובן. בכל אופן, זה לא אומר שזה לא נכון, וזה לא אומר שהאנלוגיה הזו לא מבריקה. זה רק אומר למה זה כל כך כואב.

התרגלתי שכשמסריח פשוט סותמים את האף. תעירו אותי אחרי הבחירות כזה.. אבל זה לא עובד בנאדם.. אתה הרי, לא רוצה להישאר רווק לנצח. אף אחד לא רוצה לרוץ לכנסת. הקדנציה שלנו הרי, קצרה מאוד, קצת פחות מתשעים שנה וזה נגמר, למי יש זמן להתעסק בפוליטיקה, למי יש זמן להתעסק בכל הדברים האלו שאין זמן להתעסק איתם. למי יש זמן להתעסק עם העולם הזה.. ואז נשאר לך בסוף רק את עצמך וגם איתו אתה לא מסתדר..

עד כאן מה שעבר עלי בשיר שלך.. אבל זו בחירה כמו כל הבחירות. ואפשר גם לבחור לראות את זה אחרת. הרי אנחנו כולנו פוליטיקאים טובים, יודעים לערוך את האמת, ויש בזה תקווה.
י"ח שבט ה´תשע"ה  
(ובדיוק עכשיו שמעתי את האלבום
"רישומי פחם" של מאיר אריאל)
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד