|
 |
מָה נִשְׁאַר לִי הוּא לָקַח אֶת הַכֹּל, אֶת בְּכוֹרָתִי לָקַח, אֶת בִּרְכָתִי עֲטוּר וְעָטוּף בְּבִגְדֵי חֲמוּדוֹת, וְרֵיחוֹ כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ ה' מָה נִשְׁאָר לִי, רַק יְדֵי עֵשָׂיו, רַק עַל חַרְבְּךָ תִּחְיֶה נְזִיד עֲדָשִׁים וְשִׂנְאָה כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֵשׁ לִי כֹל, הוּא אוֹמֵר לִי, וְלִי אֵין קוֹל, רַק זְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה עַד מְאֹד, אַלְלָה הוּא אַכְּבָּר, בָּרְכֵנִי גַּם אֲנִי אָבִי, בַּרְכֵנִי גַּם אֲנִי אָבִי
הטבח בהר נוף פרשת תולדות
©
כל הזכויות ליצירה שמורות לאביצר
|
רק חברים בכיפה יכולים לכתוב תגובה
|
|
|
|
ח´ כסליו ה´תשע"ה  | | קשה לי לקרוא את זה עם התגית בלי לאבד משלוותי.
(אא"כ כלל לא הבנתי)
|  | ח´ כסליו ה´תשע"ה  | | מתסכל, כמה זה מושרש. הסוף מעולה, החזרתיות. יכולה להבין למי שצורם, קשה לעיכול עד מבעית. אבל גם פשוט תיאור מצב, בעיני, והשיבוצים של הפסוקים עיגנו את זה להפליא, להחריד. בטח אשוב לכאן עם יותר זמן.
יופי, תמשיך בכל הכוח! |  | ח´ כסליו ה´תשע"ה  | | "וְכִי יֵשׁ לִי כֹל, הוּא אוֹמֵר לִי, וְלִי אֵין קוֹל"
אבל טוב שהשמעת את הקול הזה. זה לא תיאור המצב, בעיניי, אבל הקיצוניות מעוררת מחשבה.
ונזכרתי גם בקהלת על זה: גם כל האדם אשר נתן לו האלוהים עושר ונכסים והשליטו לאכול ממנו וגו' זו *מתת אלוהים הוא*" (ה', י"ח)
וכמה שלפעמים אנחנו מתבלבלים שניהם.
|  | ח´ כסליו ה´תשע"ה  | | הוא נקודת המבט. בד"כ כאשר יוצר מראה את נקודת המבט של הרעים בצורה טובה, זה מזעזע את הקורא. אני לא חושבת שהכוונה הייתה אחרת.
כואב. כמה שאתה מוכשר. |  | |