מצד אחד המסר לא מחפש להתחבא או להסתתר יותר מידי, אין רמזים עלומים, הדימויים ברורים והתמונה מצטיירת היטב. אבל מצד שני זה לא גורע מהעומק בכלל, זה שאין תחכום לא השאיר חוסר, אולי להפך, אולי זה דווקא הוכיח שאפשר להגיע מאוד עמוק גם בכתיבה שהיא יחסית ישירה (לעומת שירה מודרנית, כמובן שכן השתמשת בדימויים). אהבתי מאוד את המוטיב שסגר מעגל, הכניסה ללב היא רק מפנים לחוץ, רק מעיינות האובדן, רק הדמעות, נתיב חד כיווני. נוגע ויפה.