את הקיץ ההוא. את לילות צרעה הקצרים

בשדות חשוכים וחיים, נסורי צרצרים,

היית הולך על השלף עם איזו איילת

ולעורפה הצעיר, הרציני, הצמה מיטלטלת

מדברים אלוהים, אהבה, אידיאלים יפים

בני ארבע-חמש-עשרה, נבוכים וזכּים וזקופים

העולם היה אז בהיר ומוצף אור ירח

ואתה היית צעיר ומאוהב וקודח

ולאיילת היו עיניים גדולות וחומות - -

להישאר איתה ער בשעות הקטנות, הקסומות

או לישון, אפופים בקציר ריחני של סיוון

ובילל תנים

וקינה חלילית של כרוון.