כְּשֶׁהִכַּרְתִּי אוֹתוֹ לָרִאשׁוֹנָה, הָיָה לָנוּ תַּחְבִּיב.

לְשַׂחֵק בִּטְרִיוויה.

וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיִיתִי עוֹנָה תְּשׁוּבָה נְכוֹנָה, הוּא הָיָה צָרִיךְ לְסַפֵּר קְצָת עַל עַצְמוֹ.

כְּשֶׁטָּעִיתִי, הָיִיתִי אֲנִי מְסַפֶּרֶת עַל עַצְמִי.

הוּא מֵעוֹלָם לֹא עָנָה לִשְׁמוֹ.

מֵעוֹלָם לֹא שָׁאַלְתִּי.

- "מַהִי מוּזָה?" שָׁאַל. "כּוֹכַב לֶכֶת" הָיִיתִי אוֹמֶרֶת.

"אֵין לִי אַף חָבֵר בְּבֵית הַסֵּפֶר" הִתְוַדֵּיתִי.

- "מַהוּ כִּנּוּיוֹ שֶׁל הַגָּמָל?" אֶת זֶה יָדַעְתִּי. "סְפִינַת הַמִּדְבָּר".

"אֵין לִי חֲבֵרִים כְּלָל". הָיָה אוֹמֵר בְּעֵינַיִם כְּבוּיוֹת.

כְּשֶׁהַמִּשְׂחָק נִמְשָׁךְ עַד לַשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה,

הַיְנוּ מְרֻכָּזִים כָּל כָּךְ עַד שֶׁהַיינוּ מְדַּבְּרִים בְּקוֹל רָם.

- "מִי גִּלָּה אֶת אמריקה?" שָׁאַל. "כריסטופר קולומבוס." רָעַמְתִּי.

"אַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ עָלַי שׁוּם דָּבָר!" הָיה צוֹעֵק.

"אֲנִי לֹא שׂוֹרֶכֶת שְׂרוֹכִים בְּעַצְמִי!" "אֲנִי אוֹכֵל בְּפֶה פָּתוּחַ!" "אֲנִי מִתְעוֹרֶרֶת מִסִּיּוּטִים בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה!"

"אֲנִי לֹא הוֹלֵךְ לִישֹׁן בַּלַּיְלָה!"

וּפַעַם בְּעִיצוּמוֹ שֶׁל הַמִּשְׂחָק, מַמָּשׁ בְּשִׂיא הַצְּעָקוֹת, הוּא נָשַׁם נְשִׁימָה עֲמֻקָּה, וּבְקוֹלוֹ הֶחָזָק בְּיוֹתֵר, הוּא צָרַח: "אֲנִי! יוֹדֵעַ! אֶת! הַתְּשׁוּבָה!"

"אֲבָל אַתָּה שָׁאַלְתָּ אֶת הַשְּׁאֵלָה", אָמַרְתִּי.