יָצָאתִי מֵהַבַּיִת, בָּי.
חָשׁוּךְ וְקַר.
אֲנִי לֹא יוֹדַעַת לִפְגֹּשׁ
שׁוּב אֶת הַמִּלִּים,
שֶׁאָבְדוּ לִי אַרְבַּע שָׁנִים.
לֹא מַכִּירָה פַּעֲמִי נָשַׁמְתִּי
הָאִלֶּמֶת עַלְעָלֵי הַדַּפִּים,
לֹא מַכִּירָה בִּתְשׁוּקָתִי הַכְּתֻבָה
יָצָאתִי מֵהַבַּיִת, בָּי.
חָשׁוּךְ וְקַר.
אֲנִי רוֹצָה לְהַרְגִּישׁ נֶאֱסֶפֶת אֶל פְּסִיק
אֶל מִלָּה קְטוּעָה
אַל הֲבָרָה וְאוֹת וְלֹא כְּלוּם
מְרַחֶפֶת, מְצַלְצֶלֶת וְשׁוֹרֶקֶת
שׁוּב לְהֵיעָטֶף בָּךְ,
כְּתִיבָה.
חָזַרְתִּי, הֵי.
חִבּוּק.
נֶפֶשׁ סוֹעֶרֶת
עַיִן בּוֹכָה
וְכָל מִשְּׁבָּרֶיךָ
בְּסֵפֶר נִכְתָּבִין
|
רק חברים בכיפה יכולים לכתוב תגובה
|
|
|
|
ט"ו אייר ה´תשע"ד  | |
"וכל משבריך בספר נכתבין" כמה קולע למי שכותב תודה |
 |
ט"ו אייר ה´תשע"ד  | |
באופן מוזר מאוד נהנית מהשיר כעת.. לאחר כתיבתו. |
 |
ט"ז אייר ה´תשע"ד  | |
אֲנִי רוֹצָה לְהַרְגִּישׁ נֶאֱסַפְתָּ אַל פְּסִיק
אֶל מִלָּה קְטוּעָה
אַל הֲבָרָה וְאוֹת וְלֹא כְּלוּם
מְרַחֶפֶת, מְצַלְצֶלֶת וְשׁוֹרֶקֶת
שׁוּב להיעטף בָּךְ,
כְּתִיבָה.
לעניות דעתי אני לא חושבת שזה מוזר, עצם כתיבת השיר היא העדות של שיבה אל חיקה החמים של הכתיבה, זה החיבוק, זה הגל הנשבר, זו הפגישה המחודשת. תודה על הקסם, על היעטפות במילים של חזרה. שבת שלום! |
 |
י"ח אייר ה´תשע"ד  | |
-אם כי דומה שהניקוד לא מאה אחוז |
 |
כ"ז אייר ה´תשע"ד  | |
|
 |