המושג "יצירת מצרים" הוא ללא ספק הברקה, ובכלל מבריק לכנות כך את עמ"י. גם מצד עמ"י, להסתכל עליו כיצירה של מצרים, וגם מצד המצרים, יש כאן אירוניה במיטבה! הרי לכולנו ברור כשמש באור יום שהמצרים לא בדיוק התכוונו ליצור את עמ"י, ואחרי שזה התפלק להם, הניכוס הזה של יצירת ישראל, למצרים, מצייר תמונה שבה המצרים כבאים לקצור את הפירות של מה שיצרו במו ידיהם, קשור לשאלה הידועה, מה אשמים המצרים, הרי רק באו לקיים את הגזירה שהבטיח ה' לאברהם (פרצוף תמים) כמו אבא מכה שבא להתגאות בילד שלו במסיבת הסיום... מקווה שהסברתי את עצמי...
לגבי השיר עצמו, הוא יכול מאוד להשתפר אם תעבור ותשפץ, (אשמח לנסות לעזור בזה אם תרצה) ארבעת שורות הפתיחה קצת חלשות בעיני, המשך השיר הרבה יותר אומר ומיוחד, יש בו משהו מקווה, וה- "יצירת מצרים" ממש מחזיק שם הכל...
תודה לך ומועדים לשמחה! גיא.
|
תודה רבה! כן, זה מבוסס גם על יחזקאל ט"ז וכמה שיעורים, שמולדת ישראל היא מצרים.. ולכן אסור לחזור אליה כמו קשר לאם. אלא לעזוב אותה לארץ ישראל הבחירה, כאיש לאישתו.
אהבתי את האירוניה שחידדת ומשל האב המכה :)
בכבוד, מוזמן לעבור ולהציע שיפורים! הרעיון שמאחורי הארבע שורות הראשונות זה שגם בחיים שלי כשיש כאב וסבל - בו נולד וגדל פתרון והלל גדול, כמו שרק בליל הסדר אומרים.
לשובע עם המצות... |