לאווטאר*, האחד והיחיד, שהזכיר לי שלכל אחד יש ים, ויש חוף. אז לא צריך להיסחף

העולם הזה
חושב שהוא מצחיק
או מפחיד
או סתם כדור עגול
במגרש המשחקים
וכולם בועטים
זה לפה וזה לכאן
מלחמות עולם.

הוא לא מצחיק אותי (העולם)
הוא לא מפחיד
אני כאן
(אני שם)
סתם אדם
כמו כולם
הולך נושם מחייך
שר וחי
ויום אחד
נעלם.

לא יראו אותי כאן
(וגם לא שם)
כאילו לא קיים
מעולם
מה נשאר
בקבוק קטן
נזרק לים
הגדול מכולם
ונסחף
ממריא ועף
מספר סיפור לענן
צוחק לשמש
עולה בעשן
(ותם)
נשלם הסיפור שלי בעולם.

מישהו יגיד מילה (עליי)
יחשוב מחשבה (אודותיי)
עוד אדם אחד
(כמוני)
בעולם
שלא מפסיק להסתובב
להתגלגל
פעם לפה
פעם לשם.

(וזה)
הסיפור שלי
אחד מתוך אלף סיפורים

כוכב אחד מתוך מיליון

בשמי הזהב של העולם