בנושא
בכרם
חדשות
 
ראשון לבדידות / 10 אצבעות לדוד
בביכורים מאז כ´ תשרי ה´תשע"ד

אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה בּוֹדֵד כָּל כָּךְ
עַד שֶׁגַּם אַחֲרֵי נְשִׁיקַת הַחַיִּים הַגְּדוֹלָה שֶׁל אֱ-לֹהִים
עוֹד שֵׂרֵךְ רַגְלַיִם בֵּין עֲצֵי הַגַּן

 

בּוֹדֵד
מָה לוֹ הָרִים

הֲרֵי סוֹד
נְהָרוֹת סוֹבְבִים
מָה לוֹ אַרְצוֹת

זָהָב וּבְדֹלַח
אִם הַשָּׁמַיִם שְׁחֹרִים
כְּמוֹ לֹא רָאָה בְּעֵינָיו אֶת

עֲנִידַת הַכּוֹכָבִים
מָה לוֹ בְּאֵלּוּ
אִם
אֵין לְמִי

 

יָתוֹם מִלֵּדָה עֵץ לֹא נִזְרַע
קוֹרֵא לְחַיּוֹת הַשָּׂדֶה
בְּכָל שֵׁם אֶפְשָׁרִי
(עִינְשׁוּר, גוֹפְרַן, שִׁיזמַע, נָחָשׁ)
שָׁרַק
יִ  תְ  קָ  רְ  ב  וּ

 

כָּל כָּךְ בּוֹדֵד
וְהַצְלָפוֹת גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן
מְפַעְפְּעוֹת בּוֹ
סוֹף
וּפַחַד
שֶׁמָּא יְפוֹרְרֵהוּ
חֲזָרָה לְעָפָר
כְּמוֹ הַדְּמָעוֹת

 

...

 

(אֵיךְ אָמַרְתְּ?
אִשָּׁה?

נָעִים מְאֹד אֲנִי)



אדם בדידות חווה נחש

© כל הזכויות ליצירה שמורות ל10 אצבעות לדוד
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ´ תשרי ה´תשע"ד  
ב"הטוב הרע והמכוער" זה שהוא לא מפחד להיות מערבון. הוא לפני שהוא היה פאסה, אז הוא עושה את הכל כזה מלודרמטי וגדול, שאם במאי היה עושה את זה היום היו מסתכלים ל זה כל כך מלמעלה, אבל איזה כיף, אפשר להינות מזה כי זה היה אז.

כאילו, אתה רציני? ככה לכתוב על בדידות? בלי מטאפורות והכל? את הדבר עצמו?
אחרי שהעפתי כאפה למח שלי, זה אדיר בעיני.
זה על הצורה.

על התוכן, אוי.
אוי אוי.

סליחה על התגובה המבולבלת.
תודה לך.
כ´ תשרי ה´תשע"ד  
תיארת יפה את חוסר המשמעות שיש לעולם במצב של בדידות. יש קטע בסרט into the wild שמתאר בדיוק את המצב הזה. חזק ומומלץ.
לגבי הסוף, קצת יותר מדי האכלת אותי בכפית לטעמי, זה היה די ברור שזה הולך להגיע, אולי היה אפשר לרמוז על זה יותר בעדינות
כ´ תשרי ה´תשע"ד  
וזה מטורף.

אישה אף פעם לא היתה לבד.
המציאות הראשיתית שלה היא של ביחד.
זה קשהקשהקשה.

שיר נהדר.
זכור לי מהסדנא.. טוב לראות אותו כאן אחרי אי אלו זמנים..
כ´ תשרי ה´תשע"ד  
אני זוכרת אותו.

בעיקר שתיקה.

קוֹרֵא לְחַיּוֹת הַשָּׂדֶה
בְּכָל שֵׁם אֶפְשָׁרִי
(עִינְשׁוּר, גוֹפְרַן, שִׁיזמַע, נָחָשׁ)
שָׁרַק
יִ תְ קָ רְ ב וּ
כ´ תשרי ה´תשע"ד  
כ´ תשרי ה´תשע"ד  
רעות ועלמה לבד.

אֵיךְ אָמַרְתְּ?
כ´ תשרי ה´תשע"ד  
אני אוהבת את המילים שלך.
כבר בסדנא זה היה אחד המצויינים לדעתי.


והסוף,
אוי, הסוף.

מחומש.
כ´ תשרי ה´תשע"ד  
ב "שרק יתקרבו" הלב נצבט
והסוגריים
(שירים על בדידות תמיד מכאיבים
וכאן כל כך.)

כ´ תשרי ה´תשע"ד  
לא "איזה יופי שפרסמת, זה הזכיר לי".
זוכרת של, השיר הזה הלך איתי, ולפעמים הייתי עוד מחטטת למצוא אותו במעמקי הפורום.
תודה עליו.
כ´ תשרי ה´תשע"ד  
אם כל אחד מאיתנו נושק ב'שנשיקת החיים הגדולה של אלוקים' אולי אנחנו פחות בודדים ממה שנדמה לנו. [ואולי זו היתה כפירה ביסוד קיומנו?]

כתבת נוקב.
עז

כ"א תשרי ה´תשע"ד  
שכתבת את זה היום, על ראש הר מול נוף עוצר נשימה, ליד חמישה חצבים לבנים וזקופים?

ואיך הבדידות היא כזו תכונה פנימית, "מוצלחת", שלא מבחינה בין רגעים ולא אכפת לה אם אתה לבד באמת או שלא.
כ"א תשרי ה´תשע"ד  
זה פשוט נהדר.

כְּמוֹ לֹא רָאָה בְּעֵינָיו אֶת
עֲנִידַת הַכּוֹכָבִים
מָה לוֹ בְּאֵלּוּ
אִם
אֵין לְמִי
כ"א תשרי ה´תשע"ד  
הצלחת לכתוב את מה שאחרים מנסים להסביר במילים כבר הרבה זמן.


תהִלה.

כ"ג תשרי ה´תשע"ד  
כ"ה תשרי ה´תשע"ד  
והסוף ממש חזק.
ב´ חשון ה´תשע"ד  
אני חושב שעוד אפשר קצת לחדד.

נדמה לי שלא היה גשם בתחילת העולם, אבל זו
סתם נקודה קטנונית.

אהבתי את השיר הזה.
ב´ כסליו ה´תשע"ד  
אני חושבת שהתגובה של עז הסירה לי מה הדיסוננס שכל כך מעניין אותי בשיר הזה.

לכאורה, כאילו, הכל מתחיל בזה שיש את אלוקים.
ואיך זה שאלוקים זה לא מספיק
ואפשר להיות בודד בתוכו

ואיך אלוקים לא הבין את זה מהתחלה, ולא ברא אותם מראש ביחד,
או שבעצם -
אם הוא היה עושה את זה אז לא היתה נבראת הבדידות.

ואז איפה היינו.

תודה על השיר הכן הזה.

 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד