המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
ביקור / דס בן אהוב
בביכורים מאז ז´ אב ה´תשע"ג

 

אִישִימְפּוּדֶל לא אהב אחרים.

הוא אהב את החברים שלו כמובן, ואת השכנים. לפחות את רובם. חוץ מהזקן עם המבט המפחיד מסביונים 5. אישימפודל בכלל לא אהב את המתנחלת שישבה בסלון שלו ושתתה מים קרים מכוס זכוכית. ברור שזכוכית.

האינסטינקט הראשוני שלו היה להתקשר למשטרה וידו נשלחה במהירות לכיס המכנס שלו. אבל אצבעותיו נעצרו בדרך לשם כשהמתנחלת אמרה לו לשבת. היא אמרה לו מה לעשות. בבית שלו, עם כל החצאיות והשביסים והתלבושת המוזנחת הזאת. על הכורסא מקסטיאל. עם כל הטינופת ברגליים. בעצם, הרגליים שלה לא היו כל כך מטונפות, אולי אפילו נקיות. והיה לה לק ורוד שקוף על ציפורני הרגליים. אישימפודל הבין בדברים האלה  כי אִישְגֵאֵה, חבר שלו, לימד אותו. אישימפודל שמח שאישגאה בחר להיות חבר שלו. כך הוא נתפס כאדם פתוח וליברלי. כשאישגאה דיבר איתו על סוגים של בשמים, הוא השתדל לא להיראות נבוך.  

אבל עכשיו המתנחלת ישבה אצלו בסלון ובמקום להתקשר למשטרה או לצרוח עליה שתעוף, כמו שחשב שיעשה, הוא התיישב על הכורסא מולה, וניסה להבין על מה היא מדברת לעזאזל. היא סיפרה על קרוואן מתפרק ועל הבית שהיה לה, לפני שזרקו אותה ממנו. ועגבניות שהאהוב שלה היה מגדל. היא קראה לבן הזוג שלה אהובי, בצורה שנשמעה כאילו זה השם הפרטי שלו, אבל אולי זה באמת היה השם שלו. לך תדע, המתנחלים המשוגעים האלה.

הוא היה עייף מיום שלם במשרד וקצת מבוהל מהפולשת, וממש ממש זקוק לסיגריה. הוא רצה לקטוע אותה ולהראות לה את הדלת, להזכיר כבדרך אגב את החוק שמונע כניסה לבתים של זרים, אבל אז היא התחילה לבכות. אישימפודל לא היה אדם חסר לב ולכן הוא מייד מיהר להביא חבילת טישו. העיניים הירוקות של המתנחלת נעשו ירוקות מאוד בתוך כל האודם הזה, ולרגע חלפה בו מחשבה מזעזעת. הוא חשב שהיא יפה. ומיד גרש את המחשבה בתנועת יד כמו שמגרשים זבוב. המוח שלך השתבש לגמרי, אמר לעצמו. בכל זאת, גרוש עם ילד אחד, בברזיל נראה לי, אבל מתנחלת?! שלא תעז אפילו לחשוב.

בתוך השטף המהיר של דבריה  הבין לאט שיש לה שני ילדים ומחר מגרשים אותם מהבית שלהם. הבית שאליו עברו אחרי שגירשו אותם מהקודם. את החממות שלהם שהצליחו להעביר מגוש קטיף, יהרסו באותו היום. היא שאלה אם תוכל לגור אצלו עם ילדיה ואהובה. עד שימצאו מקום. אישימפודל ניסה להתיר את הסבך שהיה תקוע בראשו מאז שהיא נכנסה לסלון שלו. כלומר, מאז שהוא נכנס וראה אותה שם.

איך הגעת אלי? שאל. שמעתי אותך ברדיו, אמרה. הסברת שלפנות ישובים זה בעצם להחזיר אלינו הביתה ילדים שמסכנים את עצמם ואת החברה כולה. אז הנחתי שהתכוונת גם לבית שלך, והדלת הייתה פתוחה כשהגעתי, אתה היית למעלה בגג, שמת מים לפודל. או תיקנת את המלונה, אני חושבת, כי שמעתי פטיש. אז אולי אפשר לגור על הגג אצלך, ליד המלונה? נביא אוהל, או שק שינה. לא נפריע לפודל.

זה כבר היה מוגזם. לאישימפודל היה לב אנושי אבל גם היה גבול לסבלנות שלו.

אף אחד לא יתקרב לפודל שלו, ובטח שלא מתנחלת. הוא הלך למטבח לחפש את הטלפון ולהתקשר למשטרה אבל כשחזר לסלון וצליל החיוג באוזנו, היא נעלמה.

כוס זכוכית על השולחן וריח קלוש של פריחת הדרים, גרמו לו לנשום עמוק ולהתיישב באיטיות על הכורסא. קול נשי לועס מסטיק ענה: משטרה שלום. במה אוכל לעזור?

הוא הניח את הטלפון המלהג על השולחן ונזכר שלא שאל אותה לשמה. אישימפודל בכה ולא ידע למה.





© כל הזכויות ליצירה שמורות לדס בן אהוב
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י´ אב ה´תשע"ג  
טוב,זאת יצירה כל כך מיוחדת שזהכבוד.
קודם כל האישימפודל, אישגאה, עושה אותם אוניברסליים,
הכתיבה יפה, רגישה, זורמת, מושחזת,
הייתי יכולה בכיף לסווג את זה כפרוזה, אבל אם החלטת שזה קטע....

והסיום-הסיום פשוט נהדר!
תמשיכי ככה!
י´ אב ה´תשע"ג  
יש פו נהרות של ריתוק, אפשר לדוג אותם מהקטע הנפלא והמרתק הזה.
י"א אב ה´תשע"ג  
כי חוץ מזה שחזרת לכאן, שזה דבר נהדר בפני עצמו, וחוץ מזה שהסיפור כתוב מצוין בתור סיפור-
לא ברור לי איך להגיב מול ההשטחה האנושית הזו. אז כן, היא משרתת מטרה כלשהי, אמירה שרצית להעלות כאן. וכן, בסוף הוא בכל זאת קצת אנושי, ויודעת מה, זה אפילו לא מפתיע על רקע הסיפור, באופן כלשהו. ועדיין, אני קוראת את הקטע על אישגאה, אני קוראת את זה שאישימפודל, ואני מתנועעת בחוסר נוחות. ומעולם לא התיימרתי להיות פלורליסטית או מילים מגונות דומות, אבל אם יש משהו שמכאיב לי- זו הסתכלות כזו על אנשים. דעות, תפיסות וצורות חיים הן דבר אחד; אנשים הם דבר שונה לגמרי.
הציניות. הציניות הבלתי נלאית והמכוונת היטב הזו מרתיעה אותי, ואני דווקא לא נרתעת מציניות על פי רוב. לא יודעת, משהו פה פוגע בדברים חזק מידי.
י"א אב ה´תשע"ג  
אולי זה דווקא כי זו את. אולי זה כי אני מכירה אותך בתור יוצרת שכותבת עדין ודק ומדויק ורגיש. אולי אצל מישהו אחר זה היה מפריע לי פחות.)
י"א אב ה´תשע"ג  
משערת שההשטחה הזו היא מכוונת, כקונטרה להשטחה שיוצר המושג "מתנחלת", מלגלג על שניהם כאחד.
ועדיין, מסכימה שהיתה כאן תחושה של סטריאוטיפים שגורמים לנוע בחוסר נוחות.

כתוב נהדר.
י"ב אב ה´תשע"ג  
אז ככה, יש סיבה להשטחה מכוונת, קרה וצינית. כי בדיוק ככה מתייחסים אלינו. וזה סגנון לגמרי מבחירה. תחשבו קצת אתגר קרת, (קטונתי, אבל בסגנון...) מצד שני, כשיהיה לי פחות כואב לחשוב על זה, אני כן אאזן את זה לכדי סיפור מפתיע יותר. אולי. אולי כשאפסיק לשבת בסלון של החברים שלי, ליד הפודל..
י"ב אב ה´תשע"ג  
אני לגמרי מבינה מאיפה הסגנון הזה בא. זה לא אומר שאני מקבלת את השימוש בו. לא יודעת. קשה לי להסכים עם מקום של "עשו לי ככה אז עכשיו אני אעשה ככה בחזרה".
רק מה, את מגיעה כאן ממקום רגשי, לא ממקום מחושב. במקומות כאלה- לפחות לעניות דעתי- ההפרדה צריכה להעשות בנקודת הפרסום. כי לכתוב בוודאי שאת צריכה אם הדברים שורפים בך. אבל לפני פרסום צריך בעיניי שיקול דעת מאוזן יותר, מה האמירה שלי בפרסום כזה, באילו נקודות אני נוגעת.
ט"ז אב ה´תשע"ג  
זה סגנון שמודע לשטחיות-ילדותיות שלו, ואין לו איתה שום בעיה. לא כי הוא מאמין בסטיגמות האלה, אלא כי הוא מנסה לומר משהו דרך השימוש בהן. משהו אחר לגמרי.
יתר על כן: דוקא ה'השטחה' הקיצונית הזאת, היא בדיוק מה שעוזר לכולם לשים לב שהסטיגמות והסטיריאוטיפים כאן הם בכלל בכלל לא הנקודה.


(וגם לי זה הזכיר קצת את אתגר קרת)
ט"ז אב ה´תשע"ג  
אני מכירה את זה. פגשתי את זה. קראתי קצת קרת (אולי לא מספיק, אולי יותר מידי).

ועדיין. לא יודעת לשים את האצבע על למה דווקא כאן ודווקא עכשיו. אבל משהו בסיפור הזה לא הצליח לעבור אצלי בשקט. אולי כי כן, הוא בא להגיד משהו אחר לגמרי- אבל בסופו של דבר, להגיד גם את זה. זה מה שדס בעצמה אמרה: ככה מסתכלים עלינו. וכשמסתכלים עלינו ככה- השלושה שמסתכלים- הם עושים את זה באמת, לא כשום אמצעי להעברת מסר. אולי לכן גם כאן זה הרגיש לי ככה.
וזה לא מספיק קביל אצלי, בפנים, בנפש. עזבו טכניקת העברת מסרים קרה כרגע.
ט"ז אב ה´תשע"ג  
(אין לי עוד מה לומר. כתיבה טובה.)
כ"ח אב ה´תשע"ג  
בהחלט. מאוד אהבתי את הסיפור ואהבתי את האופן שבו הוא סופר. אהבתי את שרטוט הדמויות ואת תשובת המתנחלת שגורמת לקטע העצוב להיות גם משעשע ומודע לעצמו.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד