בנושא
בכרם
חדשות
 
אופק / ברית / עשב בניסן
בביכורים מאז ב´ ניסן ה´תשע"ג

לְךָ הַבְּרִית וְהַמִּילָה
נֶעְתֶּקֶת מִגְּרוֹנִי
תִּקְווֹת שֶׁנֶּחְלַמְתָּ בִּי לֵילוֹת אֲרֻכִּים
מְפַלְּסוֹת אֶת דַּרְכָּן בְּאִבְחַת הַסַּכִּין
וּכְשֵׁם שְׁנִכְנַסְתָּ לְכָאן, כֵּן תִּכָּנֵס
וְתֵּשֶׁב וְתִּזְחַל וְתַּעֲמֹד וְתֵּלֵךְ
לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים.

הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ רַךְ הַנִּמּוֹל לִשְׁמוֹנָה
וְעוֹד חָמֵשׁ מֵאוֹת וְעֶשֶׂר
וְאֶת אִמּוֹ, הַמַּגֶּשֶׁת מִנְחַת פִּיּוּס
בֵּין כָּעוֹס אֶחָד לְמִשְׁנֶהוּ.


«  פריז
קולומבוס »



אמהות ברית מילה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לעשב בניסן
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ו´ ניסן ה´תשע"ג  
יופי של כתיבה!
אבל לא ממש הבנתי את "ועוד חמש מאות ועשר".. אז אם אפשר קצת הסבר, כדי שגם פשוט כמוני יבין.. תודה!
ו´ ניסן ה´תשע"ג  
שיר כל כך אימהי,
אמנם כל השירים שלך, אבל זה במיוחד (אולי דווקא בגלל ה"תשב, תזחל, תעמוד")


בהתחלה חשבתי שהשמונה ועוד חמש מאות ועשר הם המשקל של הקטן הנימול, אח"כ הבנתי שכנראה זו ספירת ימים, ירדתי לסוף דעתך?


שתזכו לגדלו.
ו´ ניסן ה´תשע"ג  
כמה מסובך הרגע הזה של המילים המתחברות, בין ברכות ומציאות, בין אופק והווה.

עז
ז´ ניסן ה´תשע"ג  
בדיוק בגלל זה.
בגלל כאב החיתוך אצלי בצלעות ובלב.

ברית מילה היא חווית הלידה של האב, הנפת הסכין היא ציריו, בכי התינוק חזק יותר וקול ברכת המוהל כקול המון שדי.

רק הוא אינו יולד בחדרי חדרים, ולחיצות ידי קרוביו מפרות את שלוותו בשעה בה בנו נכנס בברית אבי העולם הזה והוא אינו יודע אם לשבע או לרזון, אם ישקט אם יטרף, או אפילו סתם לא בקיצו.

עוזיה.
ט´ ניסן ה´תשע"ג  
זה לגמרי הימים, ככה זה כשעושים ברית לילדון בן שנה וחצי...

מעולם לא חשבתי על הברית כעל המקבילה הגברית לחווית הלידה. וגם עכשיו אני מתקשה לקבל את ההשוואה.

תודה לכולכם
ט´ ניסן ה´תשע"ג  
ה´ אייר ה´תשע"ג  
לא יודע למה.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד