|
|
 |
לזכר סבא
הקמטים בפניו אוגרים סיפורים מלוחים
עומק אישוניו מוביל למקום רחוק
פיו החתום מגן בתוקף על מה שצריך לשתוק
רק דמעה קטנה לא מוסברת אחת על לחיו
מזכירה לי דמעתו של תינוק
שבכה אתמול
על שנפל לאחור
ובאה אימו ונשקה על מיצחו
ליטפה שערו הרך
והלכה
וגם הוא הלך
כאב
©
כל הזכויות ליצירה שמורות ל*אני בעצמי*
|
|
רק חברים בכיפה יכולים לכתוב תגובה
|
|
| |
| |
ח´ אדר ה´תשע"ג  | | אני ממש רואה אותו בעיניי, עם השפתיים החשוקות, המבט הנוגה והדמעה
כואב מאד... |  | כ"ד אדר ה´תשע"ג | | נגע בי מאוד, בעיקר הילדות שמהדהדת עם כל הקמטים והשתיקות. כתוב טוב מאוד.
ועל הכאב, אין מה להגיב. | | כ"ה אדר ה´תשע"ג | | שימחתם מאוד | | י´ אלול ה´תש"פ | | מקסים ונוגע. תודה! | | |
rss
שלח לחבר
הדפס יצירה
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי