בנושא
בכרם
חדשות
 
אני רוצה לשתף / רועי בקיא
בביכורים מאז י"ד חשון ה´תשע"ג

על רבי לוי יצחק מברדיטשוב, "סנגורם של ישראל", מסופר כי כאשר עלה להיות שליח ציבור בתפילת כל נדרי, התעכב רבות ונראה נסער ועצבני. לבסוף אמר בקול "אם אתה כזה חכם, צדיק וחסיד – תהיה אתה בעצמך בעל תפילה", ירד מהבימה והלך למקומו. לשאלת חותנו, הסביר רבי לוי יצחק: "כאשר רציתי להתפלל, פגע בי יצר הרע וטען שאינני יכול להתפלל. עניתי כנגדו, שאני זכיתי להיות במעזריטש ולשתות מדבריו של המגיד הקדוש. ענה לי היצר, שאף הוא היה עמי במעזריטש אז. עניתי כנגדו, שאני למדתי תורה, התפללתי רבות ל-ה' ועבדתי אותו. ענה לי היצר, שאף הוא למד, התפלל ועבד את ה' יחד איתי. באותו רגע נתכעסתי עליו, וצעקתי – אם אתה כזה חכם, צדיק וחסיד – תהיה אתה בעצמך בעל תפילה."

"אני רוצה". מה הקטע הזה? למה אני תמיד פותח באני? אוף! עוד פעם זה קרה.

אני. לא, סליחה טעות. מה סליחה? ממי אני מבקש סליחה?! נפלא, שוב אני עושה את זה.

טוב, ננסה ככה – רגע. למה כשאומרים את זה בלשון רבים זה נשמע יותר טוב. או, יופי – עוד פעם עשיתי את זה. די. אני אתחיל באני וזהו ולא אכפת לי מה יגידו.

רגע, למה חשבתי את זה? למה שאני אחשוב שיהיה אכפת לי ממה שאנשים אחרים יגידו? אולי דווקא כן אכפת לי? לא, לא אכפת לי, זה רק סוג של ביטוי. מממ... אולי כן אכפת לי, כי אחרת למה לדבר בעצם.

למה לדבר בעצם? כי ביקשו ממני! זה לא סיבה מי יודע מה, אתה יודע. סליחה, למי אתה מדבר? גם זה סוג של ביטוי, אני חושב, ככה זה במחשבות כאלה, לא? לא יודע, זה נשמע יותר מדי ערטילאי לדבר על איך חושבים מחשבות, וזה לא מסביר למה לדבר.

נכון, עדיין צריך לשאול למה לדבר. למה לדבר? כי אני רוצה, ואל תתחיל לי עם האני שלך, כי כבר סגרנו, אהההה סגרתי, שאני מתחיל באני.

לא, זה לא משכנע ובוודאי לא מספק. השאלה פשוט עוברת מקום. אולי, אבל זה לא כל כך פשוט להעביר את השאלה, וכבר קיבלת, או קיבלתי, שרצון הוא סיבה אמיתית, רק צריך להבין למה רוצים. אה, כן? מה זה "אמיתית"? מה זה "סיבה אמיתית"? אל תכנס לזה, בחייך. למה? האמת קשה מדי?! לא, פשוט – או אולי לא כל כך פשוט – באר האמת עמוקה מדי. יופי, ברגע שאני מדבר על אמת הגענו למשלים ומליצות מומצאים.

אז "אני רוצה". רגע אחד, איך אפשר לומר שאני רוצה, לפני שאני יודע למה אני רוצה? למה אני רוצה לדבר? מאיפה מגיע רצון בכלל? כי ביקשו ממני. אמרת את זה כבר. אה, אמרתי את זה כבר. נו, אז מה, אבל אני באמת רוצה כי אמרו לי.

רגע אחד, מה זאת אומרת לרצות כי אמרו. אני עושה מה שאנשים רוצים שאני אעשה? אני רוצה לרצות מה שאחרים רוצים שארצה? יש משהו שאני רוצה בפני עצמי?

כן, אני רוצה לגרום טוב לאחרים. לרַצות, אה? למלא את הרצון של האחרים? איך אתה יודע שאתה רוצה את זה? איך אתה יודע שאני לא? אל תתחכם. אה, סבבה, אני לא אתחכם. מה עשיתי פה עד עכשיו?! לא יודע, זה בדיוק מה שאני מנסה לשאול אותך. אני? גם לך יש אני? סליחה, מי זה אני ומי זה לך? מה זאת אומרת מי? לא דיברנו על זה. לא, אולי דיברת על זה וזה.

עזוב, אני כבר לא רוצה לשתף.

 



הרהור מחשבה סיפור תפילה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לרועי בקיא
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ט חשון ה´תשע"ג  
להאמין בה' ולהאמין בעצמך, בפשיטות ותמימות, אחי, מהמקום שלך... (-:
[ורצון בחינת כתר, אני בחינת בחינת מלכות, כתר מלכות בחינת נעוץ סופו בתחילתו ותחילתו בסופו]
י"ט חשון ה´תשע"ג  
זה טוב להקשיב לעצמך. זו גם תחילת הדרך לבירור עצמי. של מה אני רוצה. מה אני מרגיש.
וזה חשוב לשאול את זה. וזה חשוב לדעת את עצמי. כי אם לא אדע מה-אני-עצמי, לא אדע מי אני בשביל אחרים. והבלבול מבלבל, וגורם לחשוב ש- אני-בשביל-אחרים-כי-אחרים-רוצים-אז-אני-לא-אני-באמת-מתוך-עצמי-רק-מן-החוץ לחוץ-בלי-שום-יציבות-פנימית/מקרינה.
אבל בקללי (בצד הקליל שבענין..) למה לא לעשות טוב לאחרים כי הם רוצים? הרי לא מדובר בי, מדובר באדם מולי, ועל כמה אני יכול לעשות אותו יותר מאושר.. כך שאם אני לא שוכח את עצמי, זה עושה רק טוב להיות טוב! מעניין..
שנזכה להאמין בעצמינו ובאדם באשר הוא..
ותודה לך על הקפצת הנקודה למחשבה!
יש דברים שתמיד טוב לחשוב עליהם..
כ"ג חשון ה´תשע"ג  
אין לדברר סוף... ובעיני זה קצת תוקע אותנו.
נראה לי נכון שיש אני ויש רצון, ורק בדרגות גבוהות מאד אפשר להפריד... שתזכה.

עז
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד