חַיָּב אָדָם לִמְצוֹא לוֹ פִּנָּה בִּלְבָבוֹ כְּשֶׁזֵכֶר עֲמָלֵק שֶׁבּוֹ
רוֹדֵף אוֹתוֹ וְהוּא עָיֵף וְיָגֵעַ וְיָרַא
לִיצוֹר בְּלִבּוֹ מִקְלָט לָנוּס שָׁמָּה
מִן הַעֲמָלֵק שֶׁלֹא הוֹתִּיר בְּיָדַיו בְּרֵירָה
אֶלָא לְהַרִימָּן
וּכְשֶׁהֵרִים אֶת יָדַיו נָפְלוּ הַשָּׁמַיִם מִן הַכֹּרַח
וּמִן הַכֹּחַ וּמִן הַשְּׁגָגָה
וּמְאָז כֹּל יוֹם בְּחַיַּיו מַגְדִּיר לוֹ אֶת כִּלְאוֹ בְּצַלְּקוֹתָיו
חַיָּב אָדָם לִהְיוֹת לְעַצְמוֹ מִקְלָט
לָנוּס אֶל הַשָּׁמַיִם שֶׁהַעֲמָלֵק צָלוּק בָּם
לְהָבִין שֶׁהָיָה וְתַם הַקְּרָב
לְפַנוֹת לְעַצְמוֹ מָקוֹם בִּלְבָבוֹ
כְּשֶׁהוּא צוֹלֵעַ וְשָׁב
________________________________________
נכתב כמשלוח מנות לdaniel bukobza במסגרת גמדענק 7
|
רק חברים בכיפה יכולים לכתוב תגובה
|
|
|
|
כ"ד אלול ה´תשע"ב  | |
אָנוּ זָרִים בְּכָל מָקוֹם שֶׁנָּגוּר בּוֹ. הַכֹּל זָר וְדָבָר אֵינוֹ דּוֹבֵר אֶת שְׂפָתֵנוּ. הָבָה נַהֲפֹךְ אֶת עַצְמֵנוּ לְמִפְלָט לְהִסְתַּתֵּר בּוֹ, נִרְתָּעִים מֵעֶלְבּוֹן הָעוֹלָם הַזֶּה וּשְׁאוֹנוֹ.
(פרננדו פסואה) |
 |
כ"ה אלול ה´תשע"ב  | |
משהו בשרי היה לי זר ושונה משטף הכתיבה הרגיל שלך, ואנליטי יותר. כשראיתי שהשיר הכתב כמשלוח מנות, הבנתי למה זה ככה.
ואני חושבת לעצמי - איזה נצחון מר ממוות, לולא השם של השיר. |
 |
כ"ו אלול ה´תשע"ב  | |
את אולי צודקת. אבל לפנות לכאב ולעמלק מקום בתוכי.... זה קשב ומעיק מידי. עז |
 |
כ"ו אלול ה´תשע"ב  | |
השיר היה עמום במיטבו כדי שאוכל לקחת אותו למקום שלי. על אותם אנשים שחוטאים בגדול כל השנה וכשמגיעה עת הסליחות הם מטהרים את עצמם עד אחרי החגים. עברו החגים ועת החטאים מכה שוב בעוצמה |
 |
כ"ו אלול ה´תשע"ב  | |
|
 |