בעיניים טרוטות,

רגליי במדבר.

והמארש מנגן מלחמה שבחוץ,

עת קולי רועם על ההר:

הילחם, היה לגבר!

הד עמום.

היה אתה, תחילה, להר.

וקולי אז נראה, ובצעקה הוא מבטיח:

אמות, בחיי, אמות

או אכבוש את ההר.

וההד צוחק לו בלאט.

כבוש עצמך, תחילה, כבוש עצמך.