בנושא
בכרם
חדשות
 
* [גבר הולך לאיבוד] / פלאי
בביכורים מאז י"ט חשון ה´תשע"ב

 

גֶּבֶר הוֹלֵךְ לְאִבּוּד
דֶּרֶךְ מִרְפֶּסֶת אוֹ חַלּוֹן
אוֹ רְאִי שֶׁקָּפָא עַל תְּמוּנָתו
אַף שֶׁהָאָדָם כְּבָר שִׁנָּה עַצְמוֹ
בִּכְדֵי שֶׁיוּכַל לְהִתְגַּעְגֵּעַ לְמַה שֶׁהָיָה.


גֶּבֶר הוֹלֵךְ לְאִבּוּד
כָּל חַיָּיו הוֹלֵךְ לְאִבּוּד
עַד מוֹתוֹ רַק הוֹלֵךְ לְאִבּוּד
ואִבּוּד אֵינוֹ הוֹלֵךְ לְשׁוּם מָקוֹם חָשׁוּב.
אַף בְּדִידוּתוֹ מִתְּנַכֵּרֶת לוֹ,
וְרַק מוֹתוֹ מְשָׁמֵּשׁ לוֹ אָהוּב.


גֶּבֶר אוֹהֵב לְפַנטֵז
עַל אִשָּׁה וִילָדִים וְלִפְעָמִים גַּם עַל עַצְמוֹ
בְּדֶרֶךְ כְּלָל זֶה עַל עַצְמוֹ.
אוֹהֵב לִשְׁמוֹעַ מוּזִיקָה, בְּעִקָּר מַה שֶׁנּוֹגֵעַ,
וְלִבְכּוֹת אוֹהֵב לְהַתְחִיל
אֲבָל רַק לָגַעַת, לְעוֹרֵר אָת הַחוּשִׁים.
לְעִתִּים הוּא כְּמוֹ קִירוֹת שֶׁל מוּזֵאוֹן -
חֲסַר הַשְׂכָּלָה אֲבָל נוֹגֵעַ בָּמֻצָּגִים.


גֶּבֶר עוֹזֵב בַּיִת עִם סִירִים
וְיוֹצֵא לִשְׂחוֹת אוֹ לִטְבּוֹעַ.
וּכְשֶׁיּוֹשֵׁב אֵל מוּל הַנַּחַל,
נִדְמֶה שֶׁהָאָדָם נוֹתַר נָטוּשׁ
וּבְלִי כֹּחוֹת
וּבְלִי חוֹף.


עַל-כֵּן, יַעֲזָב-אִישׁ
אֶת-אָבִיו וְאֶת-אִמּוֹ
וְדָבַק
בְּעַצְמוֹ.



אקזיסטנציאליזם דיכאון ייאוש מוות

© כל הזכויות ליצירה שמורות לפלאי
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ט חשון ה´תשע"ב  
אוי, פלאי, למה זה יפה? זה עצוב לי.
הראשון והאחרון יותר מהשאר. (וכמה כל סימפוזיון הגעגוע כזה דבילי, אני מבינה את זה יותר עם הזמן-
אַף שֶׁהָאָדָם כְּבָר שִׁנָּה עַצְמוֹ
בִּכְדֵי שֶׁיוּכַל לְהִתְגַּעְגֵּעַ לְמַה שֶׁהָיָה)

י"ט חשון ה´תשע"ב  
יש לו דרכים משונות
לקיר המוזיאון, ללטף את התמונות.
הוא קר. הן מרובעות
ועדיין
נוגעים. הכי קרוב שיש להיות
קרוב
מבלי להתערבב, מבלי לכאוב.

מי שגר במרפסת
יש לו חלון
כתמונת בית, והרחוב עובר דרכו.
מי שדעתו תופסת
את הכאב שהתמונות ממסגרות
יודע: אלוהים, יש לו דרכים משונות.


י"ט חשון ה´תשע"ב  
זה כל כך נוגע. מוכר ומובן עד כאב לפרקים.
אני רוצה לכתוב על זה דברים אבל זה כנראה יחכה לקריאה נוספת, רק אומר שדייקת פה והוצאת הרבה ונגעת.
י"ט חשון ה´תשע"ב  
הכי קרוב שאפשר.
י"ט חשון ה´תשע"ב  
לי את הלב מכמה שזה נוגע, שזה מוכר ובכל זאת ייחודי...
''וכשיושב אל מול הנחל''... הו אני כל כך רואה אותו שם, מתוק שלי, הולך לאיבוד, והמפה שלו היא אצלי...
כ´ חשון ה´תשע"ב  
דרך מרפסת
בין שיחי השרך
הוא מתנדנד
כשהרוח נכנסת

נדקר משושן
בוץ דבק בעקביו
אל תהיי כועסת

(גם המקור נחמד)

זה שיר עם נסיון, עם כנות. אני לא יכול לקרוא אותו במנותק ממך, וזה דווקא טוב. וזה אחד השירים היפים שלך.
כ´ חשון ה´תשע"ב  
כ"א חשון ה´תשע"ב  
זה מקסים, ולקרוא את זה בפעם הראשונה כשהשיר המקורי ברקע זה מיוחד!

כ"ב חשון ה´תשע"ב  
וזה מזכיר לי קצת את "אדם ננעל במבטו", של עידן רייכל ופרויקטו (בעיקר במנגינה..)
כ"ג חשון ה´תשע"ב  
[מכר! לא מכה!]
כ"ג חשון ה´תשע"ב  
איזה שיר עדין, משורטט ועם נושא שעדיין לא דשו בו.
מקסים!
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד