בנושא
בכרם
חדשות
 
בּדֶמע / אליהו הנביא אהי
בביכורים מאז ד´ חשון ה´תשע"ב


אֶת כֹּל חַיַּי אוּכַל לִכְתֹּב:

רֶגַע בּוֹ עָלִיתִי כָּךְ בַּמַּחְשָׁבָה;

יוֹם הוֹרוּתִי וְלֵיל לֵידָתִי;

חַיַּי. אַךְ כְּשֶׁתַּגִּיעַ שְׁעַת מוֹתִי,

תַּרְפֶּינָה הַיָּדַיִם בְּאֵין כֹּחַ

וְיִדוֹם הָעֵט בְּדֶמַע

וְגַם הַנְּיָר יַחְרִישׁ -

וּמִי יִכְתֹּב אֵפוֹא אֶת שְׁמוֹנַת הַפְּסוּקִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל חַיַּי?



ארספואטיקה חיים מוות

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאליהו הנביא אהי
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ד´ חשון ה´תשע"ב  
אבל השורה התחתונה צריכה להכתב אחרת, לענ"ד. רק שאין לי כרגע רעיון איך לשנות אותה.

שמונת הפסוקים. אתה משו אתה.
שומרון
ד´ חשון ה´תשע"ב  
הוֹרוּתִי יכול להתפרש ביותר ממשמעות אחת, האם לא עדיף מילה יותר חד משמעית?
ד´ חשון ה´תשע"ב  
אולי "יום הורותי וליל לידתי" יכול להתייחס לדברי משה רבינו ע"ה: "האנוכי הריתי את העם הזה אם אנוכי ילידתיהו".
ו"תרפינה הידיים באין כח" יכול להתייחס למלחמת עמלק שנזקק משה רבינו ע"ה לתמיכה בידיו ע"י יהושע בן נון (שאגב, לדעת ר' יהודה או ר' נחמיה דווקא הוא זה שכתב שמונה פסוקים אחרונים) , וחור.
מעניין מה היה רבי שמעון בבבא-בתרא שאמר שאת שמונת הפסוקים האחרונים שבתורה כתב משה רבינו ע"ה בדמע אומר אם היה נחשף לשיר הזה. חזק וברוך. תמיד נהנה בהגיגיך.
ד´ חשון ה´תשע"ב  
מצטרפת לשומרון; רעיון נהדר, אבל
לדעתי יש בעיה כלשהי בשורה האחרונה.

(ניסיון לשיפור)
ומי יכתוב אפוא את אותם
שמונת הפסוקים האחרונים
של חיי.




ו´ חשון ה´תשע"ב  
זה הדבר הכי עצוב...
[אולי עדיף שאנשים ינסחו את מצבתם בעצמם, זה יאפר במידה מסוימת לכתוב את הפסוקים האחרוונים...]

עֹז
ו´ חשון ה´תשע"ב  
חזק ונוגע.
ומדכא.

אולי כדעתו של זה שמשה כתב בדמע בעצמו.
ז´ חשון ה´תשע"ב  
לאחר מכן. החלטתי לנסח בעצמי את המצבה שלי. יש לי כבר אופציות שאני מתלבט ביניהן... מקווה שיש לי זמן עד 120 כדי להחליט.

תודה לכולכם.
אני דווקא לא מרגיש שיש בעיה עם השורה האחרונה, למרות אורכה החריג.
גם "הורותי", גדי, על אף דו-משמעותה, נדמה לי שמובנת כוונתי מתוך הרצף הכרונולוגי.

שוב תודה.

אה, אגב, אני כבר לא בישראל מזה חודשיים. יצאתי לשליחות באורגוואי למשך השנתיים הקרובות עם בני ביתי.
ז´ חשון ה´תשע"ב  
לפחות, אולי מהתגובות כאן. זה כתוב דיי תנכי ומשוחרר ואני אוהבת את זה בך לא משנה מה תדבר זה משוחרר גם בשירים הקודמים שלך שקראתי (אפילו שהיו קצת שונים..) ובקצב נעים ופשטות שזה לא פחות יפה (דוגמא לעידן רייכל-שהמילים שלו בד"כ פשוטות ותמיד נקלטות. בלי השוואה) והפשטות זה הדבר הכי יפה בעולם כמעט כמו פרח... נכנס לעומק אבל שומר איזון לא צולל עמוק מידי למקומות החשוכים או האפלים שבנפש.. לא מטלטל {לא שאני אומרת שזה לא טוב- אבל ניחה(נראה לי כותבים ככה :) שיהיה}
פחח הוצאת ממני תנכיות משתפכת..|בהתאמה- ערסית מאושרת|
ט´ חשון ה´תשע"ב  
וכך יצא שממילא כבר כתבת גם את פסוקי מותך

כתבת יפה מאד! מעניין שהקדשת הרבה יחסית לרגעים של טרם היותך או ראשית היותך וכמו כן הקדשת לא מעט לתהיות על יום מותך- ובתווך מילה אחת שאמורה להכיל הכל ואינה מוסיפה בעצם כלום- חיי. אני מאמין שיש בזה אמירה כלשעצמו, בבחינת מה אנוש כי תזכרנו...

איציק.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד