חושך. אוויר חמים. הבהובי נרות מסביב מצביעים על הדרך.

היסח דעת קצר, הרהור תועה. קיר.

רגע כאב, רגע התאוששות, הלאה.

מתקן כיוון ושוב חושך. רוח נושבת, אוויר שונה.

פתאום נגמרו הנרות, ורק אחד ביד. והאוויר נעשה קר. נצנוצי כוכבים מעל.

סביב פזורים ומחכים עצים. לאור הכוכבים אני אוספם, נופל וקם

הנר שלי מהבהב בציפייה, מדליק מדורה.