בנושא
בכרם
חדשות
 
דבחקל תפוחין / כפה פרשה
בביכורים מאז ח´ תשרי ה´תשע"ב

שנה טובה, הָסוּדָה, מעיפה לי נשיקות באוויר, שנה טובה!
אני מחזירה לה ברכות ונשיקה מהחלון.
בינתיים אמי מכינה לה שקית משלוח מנות לראש השנה.
מכניסה מצרכים לחג, מרק עוף, שימורים, דבש ועוד מני מאכלים.
לפני צאתי אני מכניסה גם תפוח אחד ומיוחד שראיתי על השולחן,
ארוז בקופסא חמודה כזו, שיהיה לה, עם הדבש...

אני יורדת לחפש אותה. הספיקה קצת להתרחק אבל אני עוד רואה אותה,
בהמשך הרחוב, מדברת עם קולגה, לוחצים ידיים ומברכים לשנה החדשה.
מחכה שהוא יילך, שחלילה לא תתבייש, ואז אני מתקרבת, והיא מחבקת אותי אסירת תודה, כולה מיוזעת, עם האפוד הצהוב הזוהר הזה, מלוכלך, עייף, עבר ימים חרוצים, קשים. בקרים קרים.
חמש וחצי בבקר, אני הייתי יוצאת להליכה והיא כבר היתה בעיצומו של יום עבודה.
ואודם על שפתיים, מרוח מרושל, כאילו הוסיף יופי להופעת רחוב הזו.

מה שלומך? איך את מרגישה? שתהיה לך שנה טובה!
שנה טובה! שנה טובה!
ואז היא מוציאה לי מהשקית קניות שלה, ששמרה על העגלה הגדולה השחורה (והמלוכלכת), שקית תפוחים.
ז'יינה, באמת, לא צריך, תשמרי לך שיהיה לחג.
היא דוחפת לי אותה ליד ואני מסרבת, לא רוצה לקחת לה את מעט צרכי החג שקנתה לעצמה במיטב כספה. עמלה קשה עבורו.
ושוב דוחפת לי ליד את השקית ומפצירה בי, ואני כל כך לא רוצה לקחת ומסרבת בנימוס שוב.
והיא בעקשנות לא נותנת לי ללכת, פשוט לא נותנת לי ללכת בלי השקית הזו.
לא, באמת שלא צריך, תודה רבה! תשמרי לך, תשמרי לך...
המילים שלי דוהות למול הנחישות העיקשת שלה.
זו הזדמנות עבורה לתת לי משהו,
לצאת גם נותנת ולא רק מקבלת, כמו בדרך כלל.

שנה וקצת יותר עברה מהפעם הראשונה.
שאריות אוכל מהקייטנה.
חיפשתי למי לתת והיא נראתה לי כתובת נכונה.
כמה היא שמחה.
דיברנו בעברית עילגת, כל כך עילגת, אבל כמה עילגת ככה חיננית.
אפילו את השם שלי, כשכבר הכרנו קצת יותר, ביטאה בצורה מצחיקה.
בהתחלה תיקנתי אותה, אחר כך כבר לא. שיהיה.
מאז, כל פעם שהיא רואה אותי, היא שולחת לי נשיקות באוויר, מפזרת חיוכים ומברכת בקר טוב הָסוּדָה! במבטא כבד...

והיום, ערב יום הדין, אני חוזרת הביתה עם שקית תפוחים,
ונזכרת שיש לי עוד סנגורית אחת. עקשנית...



© כל הזכויות ליצירה שמורות לכפה פרשה
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ח´ תשרי ה´תשע"ב  
זה מקסים. ולא פעם, הנתינה הכי גדולה היא פשוט לומר תודה ולקחת.


(הזכרת לי פתאום את האיש שאני כבר לא זוכרת איך קוראים לו, שכל שבת קטנטננו היו יורדים אליו עם מגש של אוכל עד שיום אחד הוא נעלם.)
ט´ תשרי ה´תשע"ב  
מרגֵּש :)
ט´ תשרי ה´תשע"ב  
ט´ תשרי ה´תשע"ב  
ט´ תשרי ה´תשע"ב  
לכם, אתם משמחים אותי.
גמר חתימה טובה ובשורות טובות!
י"א תשרי ה´תשע"ב  
הסודה, זה עשה לי חיוך בלב (ולא רק)

רק מה שהיה חסר לי זה כתיבה יותר מעובדת וזה היה מושלם.
י"א תשרי ה´תשע"ב  
אבל זה הזכיר לי את זה:
http://www.kipa.co.il/bikorim/show_art.asp?id=61410
ט"ז תשרי ה´תשע"ב  
את מתארת מעולה, הכל מובן.
וזה כ"כ נכון- שלפעמים הנתינה הכי גדולה היא פשוט לומר תודה ולקחת.
אהבתי את השפה הפשוטה, הכי נוגע והכי במקום כאן.


תודה
תהלה.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד