בנושא
בכרם
חדשות
 
עינים ירושלמיות / כוכב תועה
בביכורים מאז ז´ תשרי ה´תשע"ב

 

יש הגרים בירושלים ויש ירושלמים. הראשונים, אין בין היותם דרים בירושלים לשאר יושבי הארץ אלא ה'מאתיים' בלבד, ואולי גם זה כבר אבד עם השנים. האחרונים, רוח ירושלים מנשבת מהם. בפגישתך עימם אתה טועם את טעמה, ריחה ורוחה של העיר. סימטאות העיר, שווקיה, טיפוסיה, כולם מנשבים מהם ומדיפים ניחוח הוד קדומים ירושלמי.

נער צעיר הייתי, כבן חמש עשרה, עת פגשתי לראשונה ירושלמי אמיתי. קראו לו אריאל, למדנו יחד בישיבה התיכונית. ממנו טעמתי לראשונה את טעמה של העיר. הוא ידע לחקות את המבטאים הירושלמים, קולות מחנה יהודה, הגיה חסידית אידישאית עסיסית, ערבית של מוכרי השוק הערבי ועוד ועוד. דרכו נתגלה לנו, הדרים לחופו של הים, שהדברים המוכרים מחיי ילדותינו, נקראים בשמות אחרים בירושלמית, 'ג'ולים', 'אג'ואים', 'סילקים', 'קולולוש' ועוד כהנה וכהנה דברים שכבר נשכחו מליבי. אריאל לא נשכח מליבי, אף שכבר איננו בעולמינו, וי על דאבדין.

מעולם לא הייתה קלה בעיני עובדת היותו של אדם ירושלמי. כשהכרתיה וידעתי שירושלמית היא, די היה בכך שתשא חן בעיני. משנודע לי שביתה בין החומות ממש, נתייקרה פי כמה. היו עיניה בעיני כעיני ירושלים, שדוק של עצבות מכסה אותן, מסתורין וטעם קדמוניות בהן, ומטלטלות הן דעתו של אדם. בשעה ששקעתי בעיניה, הייתה דעתי מסתלקת,  ואורחותי ודרכי משתנות.

נער הייתי, לא נוסיתי בכעין אלו, והייתה דעתי מבולבלת. היום, ממרחק השנים, מתערבים לי מקומות במאורעות ומאורעות במקומות, נושא מקום טעמו של אירוע ואירוע טעמו של מקום, ואין אני מבדיל מה קדם למה. האם טעמה המיוחד של חצר בתי מחסה ניתן בה, או שמא היא זו שנתנה את הטעם למקום. האם החורבה, שרק הקשת הגדולה סימנה אותה באותם הימים, יפתה בעיני בגללה, או שמא היא יפתה בגלל החורבה. וכך גם הקארדו, תפארת ישראל, רחוב החצוצרה, ארבעת בתי הכנסת הספרדים ועוד פינות ומקומות, שבעיני היו מקומות פלאיים וקסומים, ובעיניה נופי ילדות.

לא ארכו הדברים, שכן את ירושלים הכל יכולים לפקוד ולבקר, אך אין הכל יכולים לשכון בה, להכיל את אוירה העמוס בקדושה, בדורות, באור עליון. בטרם נפרדו הדרכים, התמזל מזלי וסייעתי בבנין אחת מחורבות ירושלים. לא נתכוונתי לזה, ומן הסתם כוונה אחרת הייתה בליבי, אך זימנה אותי ההשגחה כשליח.

בתחילה, עת הייתי פוסע בסימטאות הקדומים, הייתה רוח קדושתה אופפת את נשמתי, אך גם רוח אחרת הייתה מתערבת ומסיחה דעתי. כמין עיניים היו צופות בי, עיני השכינה ועיניים אחרות עימהן. עת נעקר הדבר מליבי (כך חשבתי), שבתי והתאחדתי עם קדושתה של העיר, ועיני המקום לבדן היו צופות בי, בלי עין זרה המפריעה את נפשי להתאחד עם דעת קוני. אולם מאז, בלכתי באותם השבילים, היה מתרונן ליבי עת נזכרתי באותה חורבה, שנבנתה גם על ידי.

חלפו השנים, שמועות על רוח סער הגיעוני. עמדה החורבה שנבנתה לשוב לחורבנה, וליבי היה מצעק. מילותיו של הלוי היו עולות מאליהן על שפתותי: "לִבְכּוֹת עֱנוּתֵךְ אֲנִי תַנִּים ... אֶפֹּל לְאַפַּי עֲלֵי אַרְצֵךְ וְאֶרְצֶה אֲבָנַיִךְ מְאֹד וַאֲחֹנֵן אֶת עֲפָרָיִךְ", אולם ליבי הרגיש כי שעת הסתר פנים היא  זו, וגם כי יעמול המספר, לא ישיב את שצף קצף הסתר הפנים. ליבי היה מר עלי, ונשאני שוב ושוב לסימטאות בהן התעוררה עת הדודים, ויצא הדוד לקראת הכלה. אבל אפס כוחי, אבדו מילותי ונחרבה הנושבת. רעי, שעל ידי הכירה, ישב לבדו, והיא נעזבה, שולחה. "צִיּוֹן כְּלִילַת יֳפִי, אַהְבָה וְחֵן תִּקְשְׁרִי, מֵאָז וּבָךְ נִקְשְׁרוּ נַפְשׁוֹת חֲבֵרָיִךְ. הֵם הַשְּׂמֵחִים לְשַׁלְוָתֵךְ, וְהַכּוֹאֲבִים עַל שׁוֹמֲמוּתֵךְ, וּבוֹכִים עַל שְׁבָרָיִךְ.

שוב לא ידעתי כיצד יגיע ויראה עלות האור, היאך יבקע השחר, האם ישובו ימי קדמות נעוריה. התאחדו בליבי שבר הפרט ושבר הכלל, חורבן בית פרטי וגירוש חבל ארץ נושבת, והיו בעיני כאחד. עמדתי מול הכותל, טמנתי ראשי בין האבניו, דמעותי על לחיי, ותפילתי שישוב הדוד וישכן שכינתו, ויפתח שוב שערי שחק למול שעריה.



ירושלים ירושלמים

© כל הזכויות ליצירה שמורות לכוכב תועה
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י´ תשרי ה´תשע"ב  
אשרי הזוכה להשתתף בבניין, אשרי היודע לבכות באמת על החורבן, ואשרי היודע מתוך הדמעות לכסוף אל השחר.

תודה על הסיפור העדין הזה.
י"א תשרי ה´תשע"ב  
י"ג תשרי ה´תשע"ב  
י"ג תשרי ה´תשע"ב  
הכתיבה טובה, אבל יש עוד מקום לשפץ וללטש, לדעתי. כתוב לי אם תרצה ואשתדל להצביע על הדרוש תיקון בעיני.
בנוסף, התוכן קצת מעורפל ולא לגמרי מובן, לפחות לי, רצף האירועים.

(מבוסס על סיפור אמיתי? משום מה זה מרגיש לי שכן.)

בהצלחה,
שלמה.
י"ג תשרי ה´תשע"ב  
ושלמה, אשמח לשמוע את הערותך.
לגבי הערפול, הוא קצת מכוון, אבל אודה על הערות.
ותודה גם לגנעדן, אם כי אשמח אם תפרט יותר...
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד