בנושא
בכרם
חדשות
 
תשליך את הכעס סיפור לילדים / יששכר עשת
בביכורים מאז כ"ג אלול ה´תשע"א

  

סיפור לנכדים לכבוד ראש השנה מאת סבא יששכר

זה היה בשבוע שלפני ראש השנה. יוסי רב עם חברו הטוב דני. יוסי ודני היו חברים טובים והיו ב"שוּתַף" בקלפים. הם החליטו שיהיו להם הרבה קלפים. קצת ישחקו והרבה יאספו. דני ויוסי אהבו את הקלפים שלהם. הם אהבו להסתכל עליהם ולחלום על טיולים בארצות מסתוריות. הקלפים היו קלפים של דגלי ארצות.

"אני שונא אותך," צעק יוסי על דני. "אתה טמבל! למה הפסדת את הקלף הכי יקר שלנו, איך נשיג עכשיו קלף כזה?" יוסי כבר היה עם דמעות בעיניים.

דני כעס על יוסי שהעליב אותו וגם כעס על עצמו ועל השטות שעשה. אבל הוא רצה רק טוב. הוא חשב שאם ישחק על הקלף הזה, הם ירוויחו המון קלפים ויהיה להם כיף. אבל זה לא קרה והוא הפסיד את הקלף היקר. "אתה סתם בכיין!" לעג דני ליוסי והלך.

יוסי נשאר לבד. הוא אהב את דני אבל כעס עליו מאד. יוסי גם הצטער על הקלף וגם הצטער שהעליב את דני. הוא בכה עוד קצת והלך הביתה.

בבית סיפר יוסי לאימא מה קרה. אימא עשתה ליוסי מיץ, שמה עוגייה מתוקה על יד כוס המיץ וגם שטפה לו את הפנים. הם ישבו במטבח. יוסי שתה את המיץ לאט ונגס בלי תאבון בעוגייה שאהב. אימא שתקה ואספה כמה פרורי עוגייה מהשולחן.

"...אולי תסלח לו?" הציעה אימא אחרי כמה זמן. "אתה יודע ראש השנה, יום כיפור..." יוסי הביט באימא ושתק. הוא חשב שהיא צודקת. אבל מאיפה יהיה לו כוח לעשות את זה?

ראש השנה הגיע. כל המשפחה הלכה לבית הכנסת להתפלל ערבית. כולם היו לבושים בבגדים חגיגיים. היו להם ריחות טובים של ניקיון. הם היו יפים. החזן שר בקול יפה ורוטט שהרעיד ביוסי משהו בלב שלו ונתן לו קצת כוח. כשיצאו מבית הכנסת אנשים ברכו אחד את השני בשנה טובה תכתב ותחתם. הברכות חיזקו אותו עוד קצת. דני גם היה בבית הכנסת, אבל ליוסי עדיין לא היה אומץ לגשת אליו.
בבית הם אכלו תפוח בדבש, טעמו מהחלה המתוקה העגולה. כל אחד גם קיבל כף גרגרי רימונים אדומים ותמר. אבא אכל ראש של דג מגעיל שהסתכל עליו כל הזמן. את הסלק יוסי לא רצה לטעום. הוא נראה לו לא טעים. בכל זאת המאכלים נתנו לו עוד תוספת כוח. כוח מיוחד שמקבלים בראש השנה, זהו כוח ההתפייסות.

 למחרת אבא לקח את כל המשפחה למעין הסמוך עם עוד חברים מבית הכנסת וכולם עשו "תשליך". יוסי עמד שם עם כולם ורצה לבקש סליחה. הוא הצטער על שהעליב את דני. עיניו מלאו שוב בדמעות שבאו ממקום עמוק עמוק בלב. כוח ההתפייסות שלו כבר היה חזק והוא ידע שמחר יוכל לבקש מדני סליחה...

כמו כולם הוא הכניס את ידו לכיסים כדי להוציא אותם, לנער אותם ולזרוק את כל החטאים למים... קלף נפל על הרצפה. הוא התכופף, הפך אותו, יוּוּוּוּ! זה הקלף היקר. יוסי רעד. הלב שלו דפק משמחה. אבל איך הקלף הגיע לכיס?

בצד חבורת המתפללים עמד איש מוזר, גבוה, יפה מאד, מלא אור, לא שייך, יוסי קלט אותו לרגע, האיש חייך ונעלם...
אבא של יוסי אמר לו שהוא אבא של הילד שהרוויח את הקלף היקר. האבא הזה שמע את כל הסיפור והכריח את בנו המרוויח להחזיר את הקלף היקר. הוא העביר את הקלף לאבא של יוסי שהחליק אותו אל כיס מכנסיו של יוסי מבלי שהוא הרגיש...

ומה עם אליהו הנביא, הרי הוא זה שעושה את הניסים הללו? יוסי מאד רצה להאמין שבכל זאת היה זה אליהו הנביא. אבא קצת הוריד לו את הכוח לבקש סליחה. אם אליהו הנביא היה שם, בטוח שהיה לו אומץ לבקש סליחה מדני חברו הטוב.




אליהו הנביא כעס ראש השנה

© כל הזכויות ליצירה שמורות ליששכר עשת
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ג אלול ה´תשע"א  
הסיפור עדיין לוקה בפשטנות יתר, בעיני.
כ"ד אלול ה´תשע"א  
הי אוליב
אשמח ללמוד.
בעיני סיפור ילדים א. חייב להיות פשוט, ב. העלילה מוכרת לילד מתוך עולמו או עולמו והידע שלו. ג. השפה מתואמת לשפת הילד. ד. מגוייס לטובת ערך מסויים, או מלמד משהו את הילד. (סיפור מגוייס)

מה עוד אני מפספס?
שבת שלום
יששכר

כ"ה אלול ה´תשע"א  
הסיפור מעורר הזדהות, כולמנו מכירים את המעבר בין הרצון לבקש סליחה ובין היכולת לעשות את זה...
דווקא בגלל שזה סיפור ילדים חיכיתי לסוף טוב.

שנה של סליחות...
עֹז
כ"ה אלול ה´תשע"א  
הי עז
תודה רבה עוז.
המחקרים האחרונים מציעים להורים לאפשר לילדים מידה מסויימת של תסכול שתאפשר להם להרהר ולחסן את המערכת העצבית שלהם על ידי תסכולים שיוכלו לעמוד בהם ויתנו להם אתגרים. כך הם יכינו את גופם לחיים. הכשרה שנמשכת שנים רבות.
שתהיה לילדנו שנה של התחזקות
יששכר
כ"ו אלול ה´תשע"א  
ביחס ל - ג. השפה מתואמת לשפת הילד.
לענ"ד זה לא אומר לכתוב בשפה מתיילדת, ונראה לי שקצת "חטאת" בזה. השפה יכולה להיות מותאמת לילד, ועדיין להיות יותר עשירה ומורכבת.
א´ תשרי ה´תשע"ב  
הי אברהם
הוי השפה השפה.
החיבור לילדים של ימינו מאד בעייתי.
השפה דלה אצל רובם.
אני מעדיף לפגוש אותם במקומם ולהעלות אותם לאט לאט ומעט
רק שלא יפלו בדרך ויברחו לי.
שנה טובה
יששכר
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד