בנושא
בכרם
חדשות
 
לא מצאתי מנוח / פועם
בביכורים מאז כ"א אלול ה´תשע"א

לא מצאתי מנוח כל שנות;

תקוע כמו שמפניה

תחת פקק שעם עקשן

תססתי לפרוץ כבר

את שאוטם בי. ושוב. ושוב.

 

לאחר בלותה, 

הכמיהה העקרה הזאת, להיות

בשם שכל כך כאן, נבטה

ובשירים תריסר

התיזה ללא היכר

צבירה של כמיהות.

 

סכר שעם הנפרץ בחיפזון

מותיר ממני רק קצף

לדשן ממנו, מחדש

כמיהה לכמיהה. 





© כל הזכויות ליצירה שמורות לפועם
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ב אלול ה´תשע"א  
כ"ג אלול ה´תשע"א  
אבל המשחק עם בלותה ועקרה ונביטה נראה לא קשור לשיר
כ"ח אלול ה´תשע"א  
שמע, השמפניה שלך תוססת, אבל כמו בשמפניה, אחרי שהבועות הקופצניות מתאדות, היא מאבדת מטעמה.
מסכימה עם 'מיס ורטיגו' (וואו, איזה שם )

לע"ד , על אף שבוקעת מן השירה כמיהה כבירה, עצם המלה 'כמיהה' חזקה דיה כדי לא לרבע אותה, בחינת כל המוסיף וכו'.

סגנון קצת שונה מהקודמים שלך,
וזה יפה ונכון להתנסות ולהתחדש בסגנונות .

שתהיה שנה בה תמלא הכמיהה עד יפוצו
נתזי השמפניה החוצה, ויתגלה כי לא
רק "שם פני יה" אלא גם כאן
כ"ח אלול ה´תשע"א  
תודה על תגובותיכם..
אני מנסה להבין את הביקורת על בחירת המילים בבית השני. ניסיתי לתאר, שלב שלב, את השמפניה ששנים על שנים תוססת לפרוץ ולא מצליחה עד כמעט יאוש ואת פתיחת הפקק בסוף של הסוף, שמשפריץ אותי כליל. לכן השתמשתי בבלותה, עקרה ונביטה. לאחר ההסבר, לבחירת המילים האלו יש יותר מקום?

נוהמת,
ה"שם פני יה" שלך גאוני כ"כ. שמשה מבקש "הראני נא את כבודך" הוא נענה: "לא תוכל לראות את פני כי לא יראני האדם וחי... וראית את אחורי ופני לא יראו". גם ראיית האחור בהפניית הגב היא ראיה. אפילו ראיית מושא הכמיהה מתרחק והולך היא ראיה בעלת משמעות.

שנזכה לבחינת "פנים אל פנים דיבר.."

 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד