בנושא
בכרם
חדשות
 
אחיות / כפה פרשה
בביכורים מאז ט"ו אב ה´תשע"א

הבושה הלכה, התבוששה
היא כבר לא מגיעה לכאן יותר
עזבה למקום אחר
(אולי לבני ברק- [בושה!])

יופי פרוץ, מאוס
המראות לא הולמים
הולמים בנשמה העדינה כסכינים חדים

צועדת פוסעת לה לא חרש
על מגדלים של סנטימטרים
שכולם יסתכלו, יביטו, יחדרו לעורה החשוף
כלוא, זועק ללא מעטה, מגלה סודות הגוף
כך היא הולכת ובטוחה שהיא יפה
ככל הנראה שכחה את ייחוסה
ואף אחד לא זכר לצעוק- המלכה עירומה

לעומתה אחותה
מוגנת, מכוסה, שמורה ועטופה
מרגישה כבוד ועוצמה
על היותה חלק במלוכה
נושאת בעול בתחושה שהיא ראויה
שהוא יתגאה בה, שיהיה לו נחת
וישמח שמחה גדולה

כי מה היא מבקשת, חפצה
לעשות רצונו יתברך
לבנות לו בית של קדושה

תלכנה שתי הנערות יחדיו
באותה הדרך אך לא על אותו קו
ורק אם תבטנה טוב סביבן
תזכנה להכיר בבשרן עצמן.



© כל הזכויות ליצירה שמורות לכפה פרשה
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ז אב ה´תשע"א  
-שדמו כדוממות
כחפצים עושי שמות
בעצמן
ונוטלות רק הכתר
להתפאר כביכול
אך להתכער.

אישחכם אומר לי:
הבעיה היא שרואים רק את העטיפה"
מה עם הדברים החשובים באמת?!"
י"ז אב ה´תשע"א  
הנושא שיר מובא בצורה מובנת. מובנת מדי.
יש המון פוטנציאל כאן, אם רק תחסכי מעט בהגשת הרעיון בצורה ברורה כל כך. ותעשי שימוש בכתיבה מטאפורית ומרומזת.
מעט זה יותר :)
החוכמה היא לא לומר את המסר בגלוי. לא להכריז על הנמשל, אלא לדבר בשפת המשל.

"צועדת פוסעת לה לא חרש"- דוגמא מצויינת לכתיבה חכמה. לקחת ביטוי מוכר- פוסע חרש, והפכת אותו. רק השורה הזו מסכמת את כל מה שכתבת אחרי זה. הבוטות של ההליכה והרצון לחשוף את עצמה)

ד"א, המקצב של השיר היה מצויין.
י"ז אב ה´תשע"א  
את צודקת, לעבוד עם רמזים, מטאפורות, זה משהו אחר.
אבל גם הגשה מובנת לפעמים עושה את העבודה טוב דיה.. )

תודה על המקצב :)

אלון, השורות שלך יפות. תודה.
י"ז אב ה´תשע"א  

ה"בושה!" המודגשת בבית הראשון היא מהשלטים הזועקים על הצניעות בבני ברק ובעוד מקומות..
י"ח אב ה´תשע"א  
את מתכוונת שזה שישנם שלטים המזהירים על צניעות זה בושה? או שזה שהאי צניעות הגיעה גם לרחובות בני ברק זה בושה?

פתאום יש לי תחושה שאולי לא הבנתי כלל את נימת השיר.. :)
התכוונת לדברים כמו שהם, או בציניות?
ובהמשך לזה, האם תוכלי להסביר לי למה כוונתך בשתי השורות האחרונות בשיר?
מקווה מאוד שלא פגעת בך חלילה בתגובתי הקודמת. זו לא הייתה הכוונה :)

י"ח אב ה´תשע"א  
תהיתי אם יובן...
בבני ברק ובעוד מקומות יש שלטים כאלה, פשקיווילים, שזועקים על הצניעות.
חלק מהם כתובים ממש כך, באותיות שחורות גדולות מודגשות. משהו כמו-
"בושה!
בת ישראל שהולכת חשופה"
ולציטוט הזה כיוונתי בבית הראשון.
הבושה עזבה לבני ברק, הכוונה שם דווקא כן עדיין ישנה בושה, ב"ה.

בסוף השיר נדחפות להן שתי שורות שבעצם מהוות נושא שני (ואולי אפילו ראשון)לשיר.
השיר כמעט בכולו מדבר על הצניעות, ובשורותיים האלו, מבליח פה עוד נושא-
עם ישראל. על אף השוני, הן אחיות, כולנו אחיות,
ואם נסתכל טוב סביבנו נזכה להכיר את אחיותינו שלאו דוקא גדלו כמותנו והן עדיין בשר מבשרנו, חבל לפספס אותן.

ושוב תהיתי, אחרי שכתבת שנושא השיר מובא בצורה מובנת מדי, אם הנושא של עם ישראל המרומז רק בסוף זכה לקבל את תשומת לבו :)

ו"תזכנה להכיר בבשרן עצמן" גם מתפרש לכיוון הפיזי יותר-
הצנועה פחות תזכה לכבד את גופה ולתת לו את המקום הראוי לו.
הצנועה יותר- תזכה להכיר את גופה, פשיטא. לפעמים הדוסיות גורמת להזנחת הגשמיות, חוסר מודעות לגוף שלנו, לשמירה עליו בריא, חזק ויפה מתוך הבנה שזה הכלי שנתן לנו הקב"ה בטובו ואנו צריכים לשמור עליו ולטפח אותו.

זהו נראה לי. וחלילה לא פגעת בתגובתך הקודמת, ההיפך, שימחת מאד, נשמה.
תודה רבה!!
י"ח אב ה´תשע"א  
אחרי שקראתי את הבהרתך אני עדיין מרגישה שהשיר מספר סיפור או בעצם נותן שיעור- ואם התכוונת לבקר גם את הבחורה הדוסית- אז לא הרגשתי את זה בכלל. אותה צדיקה שלא מעזה לראות את גופה, לאהוב אותה, שהולכת בגיל עשרים בכתפיים שחוחות רק כי הגוף שלה פתאום מזכיר לה שהיא אישה. שנזכרת בו רק בלידות, וכשחייבים...
דרך הזהב היא גם בצניעות- צניעות אמיתית היא לאהוב את הגוף שה' נתן לך ולדעת שהוא יקר כל כך עד שהוא נחשף רק לך ולקרוב ביותר אלייך.
ולא הרגשתי דבר כזה בכלל במילותייך..
י"ח אב ה´תשע"א  
קודם כל , אני שמחה שאת באותה גישה שלי- הכירי ואוהבי את גופך, וכמובן את עצמך.
את צודקת שלא התכוונתי לבקר את הדוסית.
מלכתחילה, השיר היה מכוון על צניעות, איכשהו התגלגל ונהיה גם על עם ישראל.

ה"תזכנה להכיר בבשרן עצמן" היה להכיר אחת את השניה, בהקשר על עם ישראל.

בהקשר השני, של הצניעות, יותר כיוונתי על הצנועה פחות ( :) ) אבל אז, מדוע כתבתי תזכנה ותבטנה ברבים? (רבות)
אז חשבתי שגם לדוסית יש מה להכיר בבשרה עצמה, לא פחות מהשניה.

מקווה שיישבתי לך את הקושיה.

ותודה!
כ"ג אב ה´תשע"א  
כתיבה נהדרת, אהבתי מאד.
יישר כוח!
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד