כוכבים נשרו אל תוך לילי והופיעו בחלום
ושם אתה, כאילו לא עלית למרום
ואני גם שם, צוחק אתך כמו לא קרה דבר
ובסוף אתה הולך ואני כאן נשאר

ואתה שם עם אותו חיוך, עם אותה שמחת חיים
לא יודע מה יקרה בעוד כמה רגעים
ופתאום, כמו במציאות, נשמע צרור יריות
ותמונות עוברות אל מול עיניי, תמונות חיות-חיות

הו, אדמת ארצי
אל תכסי דמם
אל תשקטי, אל תוותרי
אל תעלימי עין
הו, אדמת ארצי
אל תעמדי דומם
אל תשכחי, הן ברגבייך
ספוגות טופות דמם

מלאכים ירדו לחלומי. מלאכים כבני אדם
אשר עד לפני זמן לא רב היו גם בשר ודם
ובבוקר שוב כשאני קם לחלוחית בתוך עיניי
ומחשבות רבות טובלות בעצב יגונותיי

זכרונות יפים עולים בי מאותה שנה יפה
שבתות ושיעורים שהועברו באהבה
ועם כל זה הכאב גובר, ניתנים אותות הזמן
ועם כל יום שעובר יותר חשים את האובדן

הו, אדמת ארצי...