בנושא
בכרם
חדשות
 
בסוף / לייאה
בביכורים מאז ל´ אדר א´ ה´תשע"א

                                                         לאורה


הַאִם בִּכְלָל יִתָּכֵן לִנְשׁוֹר כְּשַׁלֶּכֶת זָהָב,
בִּנְשִׁיפָת אַהֲבָה רַכָּה וְנִכְסֶפֶת?
לַעֲזֹב בְּעֵינַיִם פְּקוּחוּת וּמְלֵאוֹת
בִּנְשִׁיקָת כְנָף הָשִׁיר אֶל הַדֶּלֶת?
הֲלֹא
לָבָן שְׂעָרֵךְ מִכְּפוֹר הַבְּדִידוּת
וּשְׂפָתָיִיך קְמֵלוֹת מִבְּשֵׁלוּת לֹא נִקְטֵפֵת
וְלִיבֵּך נִכְנָע תָּחַת עוֹל יְגִיעָת הָשָׁנִים.

רְאִי, יָדָיִיךְ רֵיקוֹת וּכְבוּלוּת,
עוֹדָן מוּשָטוֹת בְּאֵין חֲנִינָה.
הָחַיִים הִכְנִיעוּ עָצְמָם לְרַגְלָיִיך כְּאִישָּׁה
מְאֹהֶבֶת וְאַתְּ הִתְעָלַסְת בְּמִיטָתָם לְלֹא בּוּשָׁה,
בְּלִי לְהָבִּיט לְאָחוֹר
בְּלִי לְהָבִּיט

וְהִכְחַשְׁת יָמִים וְשָנִים וְמִילִים שֶׁהִחְצִיפוּ פָּנִים.
וְהָיִית הָטִירָה וְהָדֶרֶךְ.

בָּיָמִים הַכְּפוּפִים
הָעוֹלָם הוּא רֶוַח צַר אֶל הָרְחוֹב
וְאַתְּ קְטָנָה וְנִפְחֶדֶת.
וְלֹא נוֹתַר אֶחָד שֶׁיְחַבֵּק עָבוּרֵךְ
אֶת הַפַּחַד.
שֶׁיִלְחַשׁ בְּאוֹזְנֵךְ חֲלוֹמוֹת יְשָׁנִים.

וּמַה כְּבָר נוֹתַר
מַה
מִלְּבַד

חַכִּי לִי עוֹד.



בדידות זיקנה

© כל הזכויות ליצירה שמורות ללייאה
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ל´ אדר א´ ה´תשע"א  
אני מסרבת להאמין לזה שזה נראה אחרת. פתאום ערוך על מחשב ומנוקד ובפונט מרובע בלי כל הזיזים האלה של הכתב שלך. אז מה השתנה, אני?
לא, אני מסרבת. אני עדיין חושבת שאת צריכה להרעיד מלמטה את כל המילים שלך (כמו שעשית עם ההוא ששלחת לי! אני מאושרת!! אבל, איך אמרת, הזמן הורג לי את כל הדברים הטובים? זה עוד יבוא, מבטיחה. איפה הייתי, אה-) ולמרות זאת משהו שליו יותר בשיר הזה הגמור. א ת פחות נפחדת?

אוף. איזה שיר.
ל´ אדר א´ ה´תשע"א  
מזתומרת שאין מי שיחבק עבורה את הפחד? שכחת את העוזר הערבי? ;)
א´ אדר ב´ ה´תשע"א  
זה רק אני, או שהמוות אצלך מרחף בהמון שירים? אני אומר את זה כי גם אני נוטה לכך, גם אם הרבה פעמים המילה מוות לא נאמרת מפורשות אצלי.
קצת קשה לי עם שירי זקנה שבחורה צעירה כותבת. כאילו את כותבת על הנושא ולא מתוך הנושא. זה גורם לי לקרוא את השיר קצת בעיניים חיצוניות.
אבל מצד שני, חלק מהעניין בספרות הוא להביא לנו דברים כאלה, וכאן את הצלחת להביא את זה בצורה מעולה.
ה"לבן שערך מכפור הבדידות" הפריע לי. לא קנה אותי. בקריאה ראשונה ובעקבות התגית הנחתי שאת בעצמך הזקנה, למרות שבקריאה שנייה, יכול להיות שרק דיברת אל אישה זקנה ולא כזקנה בעצמך.
בכל אופן, אהבתי את זה שסיימת בחכי לי עוד. זה נותן נופך נשימה וקרבה לתוך השיר.
שלא תטעי - אני חושב שזה שיר מעולה (מחמש)
ב´ אדר ב´ ה´תשע"א  
שיר מקסים, קצת הרגשתי פער בין תחילת הבית השני לשאר השיר, לא יודע בדיוק מה.

את הבית הרביעי הכי אהבתי.

תודה!
יום טוב
יוני
ב´ אדר ב´ ה´תשע"א  
אני דווקא הבנתי את זה אחרת- לא מוות, אלא רווקות מאוחרת אולי? (בשלות לא נקטפת)

הבית הראשון היה לי קצת קשה לקריאה. יותר מידי מילים גדולות בבית קטן כזה. חוץ מזה השיר הזה פשוט מרהיב.

הָעוֹלָם הוּא רֶוַח צַר אֶל הָרְחוֹב

את מדהימה.
כ"ז אדר ב´ ה´תשע"א  
שלומית- את עדיין חייבת לי תגובה סופית על השיר ההוא. כל השיר הזה נכתב למישהי, לכן ניתן להסיק שזו לא אני הנפחדת. איזה אאוטינג עשית לה;)

ידידיה- אני לא מתיימרת לכתוב שיר על זקנה אישית, כמובן שהשיר מדבר אל אישה זקנה ולא אל עצמי.

ורדים- לא מוות. זה לא ממש שיר על מוות. זיקנה ורווקות מאוחרת (מאוחרת מאוד), כן.

תודה לכולכם
י"ז ניסן ה´תשע"ג  
[בולעת את הרוק בכאב]
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד