בנושא
בכרם
חדשות
 
נרות / סיינט
בביכורים מאז י"ד תשרי ה´תשע"א


"הריני מדליק נר זה לכבוד התנא האלוקי/ריבּי פלוני בּר פלמוני/המקובל האלוקי/הצדיק הגדול, וכל הצדיקים, לעילוי נשמתם ונשמת כל ישראל. וכשם שאני ארבה אורה בעולם הזה, כך ירבה האור בכול העולמות ויושפע שפע רב לכל עם ישראל בכל מקום שהם, וזכות הצדיקים והקדושים תעמוד לנו ולכל ישראל, ונתקרב אליך לעבודתך הקדושה החביבה עלינו, וכל שנעשה יהיה לשם יחוד קוב"ה ושכינתה..."


תמיד אהבתי חדרי נרות. אותם חדרים שתקרתם שחורה מעשן ופיח אלפי נרות. תקוות. גם נרות סתם אני אוהב. שמן ושעווה שהופכים לאור. אור אמיתי, חי, חם. לא התחליפים החלולים של הפלוראצאנט. כששאלתי את הרב שלי למה מדליקים נרות על קברי הצדיקים ועל נפטר, הוא ענה בפשטות "נר ה' נשמת אדם". כשהצקתי לו עם השאלה הזו כמה פעמים הוא נעתר להסביר. האור של הנר הוא הדבר הקרוב ביותר לאור רוחני בעולם החומר. הוא גילוי מופלא של אור וחום שמתגלים ממש. לעינינו.

לא הבנתי את זה כראוי עד שפעם אחת הגענו לעמוקה בחושך מוחלט. אמצע הלילה. הכנתי פתילה מיוחדת לנר שעווה, דבר שהאיר את כל הקבר. ישבנו לפחות חמישה אנשים וקראנו תהילים מאורו של אותו נר. נתמלאה הנשמה אור ומתוכו יצאנו לריקוד במעשה וברוח...


אצל ריבּי שמעון בר יוחאי רואים תמיד בליל גדול של אנשים המדליקים נרות. זקנים וצעירים, גברים ונשים. אף אחד לא יכל לענות לי למה מדליקים נר, אך כולם עשו זאת, ואיני יודע אם התמימות והאהבה בפשטות שלהם לא יותר נעלה מהכוונות והתפילות. חבילת נרות לחולה, לשידוך, לפרנסה.


אני אוהב את העירבוביא של הנרות במקומות הפחות מסודרים. נרות רבים כבויים במערות שבבית הקברות שבצפת. כמה נרות בודדים דולקים בין מאות גופות של נרות. שעווה קרה ופחונים עגולים ריקים. פה ושם נר נשמה של איזה משקיען. אני אוהב להדליק את הנרות הכבויים. מדליק כל נר שאני יכול. המקום מתמלא אורה רוטטת. הצדיק, התנא, המקובל.


אני אוהב לגרום למעין שריפות בזער אנפין בחדרי הנרות הבטוחים יותר, כמו אצל ריבי מאיר בעל הנס, והחדר בחצרו של ריבי יהודה בר עילאי. להתקין פתילה לנר בוער, שמגדילה שלהבתו. אורו. לחבר נרות לנרות, אורות לאורות. כשהשעווה נוזלית וצלולה, היא חמה מאוד. כשהיא מגיעה לסף מסוים היא נדלקת מעצמה, מתפשטת. מאכילים את האש הגדולה הזו בשריים מנרות מתים. נותנים להם חיים חדשים כאור גדול וחום. אפשר לבהות באש ובנרות שעות. בנר פשוט האור צפוי וברור, לא מתמרד ומשתולל. אורו קטן, אך המראה מרהיב כשמעמיקים מבט. אלפי גוונים בריצוד איןסופי. אינסוף. אורות וצללים. אורות וקליפות שמנסות להתלבש על הכול. [להשאיר את האורות לעצמן, ולקחת אותנו אליהן.] אור בצמצום וגילוי, אור שמקיף וסובב וממלא. מתגלה בעולמות, נעלם במעלות. כתר בינה דעת חסד גבורה ותפארת, עד המלכות, שהיא ראש השנה. הראש סחרחר, חר, חר, קר בחוץ. צפת בחורף. אולי אני מסתכל אל האורות המרצדים יותר מדי זמן, אולי הנר בוער כבר שבעים שנה, ואני עוד פה. מי יודע איזה שיגעון מתחולל בחוץ. ופה חשוך ונעים ומרצד. אולי אני בכלל באיזה חלום מוטרף, מדליק נרות כבויים בתוך מערה, מחפש קירבת אלוקים באש זרה. אולי חלום. מקרב את היד לאש, רואה שהיא חמה מאוד. שורפת. אולי האש מקולקלת, ואולי אני.
כל זה לא דומה ללהבות הפראיות, המשוחררות מכלא מתכת קטן ועגול. שעווה שהתחממה הרבה יותר מהרגיל בוערת בפני עצמה. ממיסה ומאכלת את סביבותיה וכך מחיה את עצמה. בעירה רבת רושם ותזזיתית, שלא נכנעת לגבולות הצמצום שהקנה לה היצרן המרוחק במפעל הנרות באי שם. אני מביט באש ומשליך לתוכה עוד נר. לפעמים ההמשכיות תלויה באחר. הרי אף נר לא יבער מעצמו, ואף אש לא תיקוד לעד. אולי תכבה מחוסר שעווה וחומר בערה, וכך תצטמצם עד שתגווע, או שאיזה אדם יכבה אותה כי זה מסוכן. בערה בלא גבול ברור. אולי האש תתפשט ותבער עד שתיתפס במשהו שיחולל שריפה? תעלה את המקום כולו כלפיד, עד לב השמיים? אם כן, חשוב שהאיש שרצונו לכבות יבוא בזמן, ועדיף גם לפני הזמן. אך אם האש רק תגווע, איזו מניעה שתבער עד כלותה את עצמה?


אולי אם איטיב לראות מבעד לנר, לאש, לזמן והמקום, אם אראה רק את האור, "נר ה' נשמת אדם", אז גם כשיכבו כל נרות העולם, עוד אראה את האור המרצד, היחידי. הנצחי, שמעל דעת וזמן ותפישה. אילו יכולתי, אילו לא היו מגבלות הזמן, הייתי נשאר שם. להדליק נרות לצפות בהם עד שהכל יכלה, וניפול שוב אל החושך. עד שיכבה הנר האחרון.
ואולי, עד שאכבה בעצמי.




אש נרות

© כל הזכויות ליצירה שמורות לסיינט
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ט תשרי ה´תשע"א  
צמרמורת...

אשריך! נשארתי בלי מילים.
כ"א תשרי ה´תשע"א  
קטע נפלא, נותן תחושה כאילו אנחנו שם איתך.
הסוף פשוט יפיפה, המשפט האחרון..
נהדר נהדר.

רק אושר.(:
כ"א תשרי ה´תשע"א  
מדהים, אהבתי...
הוא מעביר תחושה עמוקה וטובה כזו.
כ"ג תשרי ה´תשע"א  
אתה איש נפלא. איזה עומק.
מקסים, זורם, חמים ומאיר וקדוש.

נתנאל.
כ"ד תשרי ה´תשע"א  
לכל הנאמר כאן.
ורק נותר לי להוסיף שהזכרת לי את הסיפור של שולי רנד מהמופע על הנרות...
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד