בנושא
בכרם
חדשות
 
מעשה פשוט / צומת טי 2
בביכורים מאז כ"ד אלול ה´תש"ע

בס"ד 
              


מעשה באיש פשוט, לא צדיק ולא רשע, מה שנקרא בינוני, שיכול להכריע את העולם לכף זכות אם יבחר בטוב ואם יבחר ברע... היה יושב בשיעור לקראת חודש הרחמים והסליחות של הרב.

 הזכיר הרב שצריך לעשות חשבון נפש, הזכיר את הרמבם שכותב על אחריותו של אדם לבחור בחיים, ישב האיש העייף וחזר לביתו, לאשתו ולילדיו. בכניסתו לביתו, הריח את ריח מאכלי אשתו ושמח בהם שמחה גדולה, החל מיודענו לאכול ואשתו משדלת אותו לספר לה על יומו ולשמוע ממנה על הנשיכה שילדו קיבל בגן, על הא ודה.
 
ישב האיש ואמר, אשתי אהובתי, מה נעשה? כבכל שנה צריכים להשתדל להתקדם עוד צעד במסילה העולה,  הרי מחר בערב הדין ואנו עוד לא החילונו בתשובה ומה נאמר ואיך נצטדק בתפילה?

אולי נקפיד בכשרות, אמרה לו, כשרות מהדרין זה יקר, הפטיר בחזרה הרי בקושי את המשכנתא אנו משלמים.

אולי נתאמץ לשנות מידותינו? שאלה שוב האישה.

מידות זה קשה, המאמץ לא תמיד עומד לאדם בשעה קשה. אני רוצה לשנות משהו ברגע אחד, שיישאר נטוע בלב.  עוד מעט ויום כיפור, ואנה נבוא לפני אלוקים.
אמרה לו, נתפלל שיירחם למען הילדים, הרי חנון ורחום ה'. השיב האיש, והלוא כבר נאמר: "אם תיטיב שאת... ואם לא לפתח חטאת רובץ".
מה לילדים ולעונשו של אדם משמים.
אם ידעה ההשגחה שראוי לנו להיפגע, שלחה לנו נשמות ילדים שידעו לעמוד בקושי.
חוץ מזה די כבר אם בקשות כאלו להגיד כל הזמן שאנו לא ראויים. מה עם קצת מעשים? אמרה לו אולי ניתן מתנות לאביונים? השיב בעלה, והלוא מעשר אנו נותנים! ויותר מכך זה זמני וחלש. זה שקר לבלבל שטן שנחשוב שהצדקה תעמוד כתריס, כי לא בשביל צדקה אנו תורמים אלא בשביל אינטרס לקבל עוד שנה, ובכלל אינני יכול, אני מרגיש חולשה, אני לא באמת מרגיש אדם טוב, לא באמת מרגיש שאלוקים נמצא מספיק בחיי, הכל טכני, הכל רדוד, הכל כדי לצאת ידי חובה, מה עם מעבר? שתקה אשתו, לאחר כמה דקות הפרה את הדממה ואמרה בעדנה כי הכירה נפש בעלה- בוא בעלי למיטת השינה ותיתן ליעף כח. אמר לה מחר הדין ואנא אנו באים, מה שיפרנו משנה שעברה? למה שנזכה לעוד שנה ואמון מבעל הבירה?

ישבו וחשבו באותו הלילה, אך לא מצאו לטכס עצה. פתח האיש את ספר תהילים וקרא: "לישועתך קיוויתי ה'". הרגיש הוא את דוד הצועק צעקה בזמן צרה, הרגיש הוא את חברו הגוסס, שמתייסר מהמחלה, חרב חדה מונחת על צווארו, צועק לחלל העולם, הקשיב לשקט ולדממה הזועקת של כל נשמות ישראל המחכים שה' יצדק את דינם, שימצא פתח לפרוש להם חובם ולא להכותם, הקשיב לשופר, והקשיב לתרנגול הקורא בשתיים לפנות בוקר, כבר מצפה לזריחה.

עלתה בו מחשבה: למה נקרא שמו גבר, שעומד ומתגבר, יודע כבר בעומק הלילה להצביע שהנה מגיע בוקרו של יום.

חשב האיש ואני, שאינני מכונה גבר, אלא זה מיני, האם אני באמת מצפה לישועה?

האם הצטערתי בחודש אב על צערה של השכינה? האם ציפיתי לגאולה?

האם ידעתי לפעול עם אל?

ומה אם מחר יבוא הגואל, האם אני מצפה באמת לראייה?

ישב וחשב והמחשבות נקבו בו חורים, איך אכניס לליבי את הידיעה שבכל רגע יכולה לבוא גאולה, אם ראויים ישראל בא ואם לאו ממתין?

ושאל עצמו אם היה בא היום מה היו עושים עמך בית ישראל?

ודאי, ודאי היו עושים יום חג בעולם,  כולם יוצאים לקבל את פניו בבגדי לבן וצבעונים, מנשקים רגליו ומלווים אותו בחיוך בנחת ובמאור פנים. הרי אלפיים שנה ציפינו וקיווינו לך, מה התעכבת כל כך, הראנו נא את הדרך אשר נלך בה, למדנו אימתי נכתת חרבותינו לאתים?

והוא ידבר והדרת פניו תרגיע, ילמד דעת, יהפוך העקוב למישור והמחלוקת לשלום ותרבה הדעת  וכולם יקשיבו בכובד ראש למוצא שפתיו, יררקדו ויחוללו בערים ובכרמים והשמחה רבה.

ביום ההוא נבנה ביתו של מקום והושם כיסא ה' בעולם!

נרדם האיש על ספריו באשמורת האחרונה, ובחלומו כבר גמלה החלטה.

למחרת בוקר לקח את אשתו ואמר לה, היום הולכים לקנות בגדים ותכשיטים!

האישה נטרדה בפליאה לא מוסתרת. והלוא  כבר קנינו לכבוד החג ומה קרה תפתח ידך הרי בדרך כלל אתה קומצה? 
בטח איפה יש איזה מבצע, צמצמה עיניה בחשדנות.

אמר לה חלילה לי, לא מבצע ולא שכונה, הרי כבר דיברנו אתמול, שאם ייגזר דיננו ונעלה לפניו כבני מרום, נבוא לפני בית דין שבראשו קוב"ה, ישאלונו אם ציפינו  לגאולה, נוכל לומר  חולצה לבנה ומכנסיים כבר קניתי, וכיפה לבנה ודאי מוכנה, ליום שייאמר בו... זה ה' קיווינו לו , בוודאי ציפינו לגאולה.

רק הוא עדיין מבושש לבוא.

וסוף סוף השאלה השלישית תוכל להיענות בחיוב.

אכן ציפיתי, קיוויתי ופעלתי עם אל ולא רק בתפילה, אלא גם פיזרתי בממוני לצפות לביאת גואל.


וכך בכל שנה, היה האיש, הולך וקונה בגד חדש לקבלת פני משיח, את הבגד הישן לובש לכבוד הדין. ועל זה נאמר "מי שמתאבל על ירושלים על חורבנה זוכה ורואה בבניינה" ומי שמצפה למשיח... מובטח לו, שיחזו עיניו בהתגשמות הנבואה.

                                                              
אמן בקרוב בימינו.

                                                      



*שנפטר אדם מן העולם נשאל: "נשאת ונתת באמונה? קבעת עיתים לתורה? ציפית לגאולה?




ציפית לישועה?

© כל הזכויות ליצירה שמורות לצומת טי 2
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ו אלול ה´תש"ע  
בס"ד

כתוב בטוב טעם, בצורה יפה, נעימה וקולחת. ספור של אמונה ואהבת ה'.
מה שדי הפריע לי היה שיש פה שני נושאים חשובים-
1. תשובה
2. ציפייה לגאולה
שלא משולבים מספיק חזק. יש פה סטייה חדה מהנושא של תשובה פתאום לעניין של ביאת הגואל...אז אולי כדאי שמשהו בעלילה יוליך לזה, ולא סתם בגלל שזה מה שעלה לאיש תוך כדי לימוד...
חזק ואמץ!
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד