המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
דברים שלא העזתי לשאול / אוסנתי
בביכורים מאז י"ח תמוז ה´תש"ע

 

[דְּבָרִים שֶׁלֹּא הֵעַזְתִּי לִשְׁאֹל:]


אִם הָיִינוּ עוֹמְדוֹת מוּלְךָ שְׁתֵּינוּ אֶת מִי הָיִיתָ לוֹקֵחַ

מָתַי הָיִיתִי יָפָה יוֹתֵר- בַּיּוֹם בּוֹ בָּאתִי אוֹ בַּיּוֹם בּוֹ הָלַכְתִּי

אוֹ בַּיָּמִים בָּהֶם הָיִיתִי בָּאָה וְהוֹלֶכֶת.

לוּ יָכֹלְנוּ לָגוּר עַל יָרֵחַ אוֹ אֶרֶץ הֵיכָן הָיִינוּ גָּרִים

וּבְאֵיזֶה צֶבַע הָיָה הַגַּג שֶׁל בֵּיתֵנוּ,

אוֹ שֶׁמָּא הָיִינוּ גָּרִים חֲשׂוּפִים לַשָּׁמַיִם.


[דְּבָרִים שֶׁשָּׁאַלְתִּי וְעָנִיתָ:]


הַאִם הָיִיתָ מוּכָן לַעֲבֹד עֲבוּר יוֹם אִתִּי

מֶשֶׁךְ מִילְיוֹן יָמִים

הַאִם הָיִיתָ מַצְלִיחַ לִרְקֹד בְּעֲצִימַת עֵינַיִם

רַק כִּי יָדַעְתָּ שֶׁאֲנִי הַרוֹקֶדֶת אִתְּךָ

אִם הָיִיתִי קוֹפֶצֶת מִגַּג

הַהָיִיתָ קוֹפֵץ אַחֲרַי

אִם הָיִיתִי קוֹרַעַת בְּגָדַי

הַהָיִיתָ כּוֹרֵעַ.


[דְּבָרִים שֶׁעָנִיתָ מִבְּלִי שֶׁשָּׁאַלְתִּי;]


אֵין חֹשֶׁךְ גָּדוֹל יוֹתֵר כְּמוֹ בָּרֶגַע

בּוֹ אַתְּ נֶעֱצֶמֶת

אֵין שֶׁקֶט אָרֹךְ יוֹתֵר כְּמוֹ בָּרֶגַע

בּוֹ נֶאֱלַמְתְּ

אִם הָיוּ עוֹמְדוֹת מוּלִי כֹּל בְּנוֹת עוֹלָם הָיִיתִי

שׁוֹלֵחַ אֶל שֵׂעָרֶךְ אֶת יָדִי וּמַחֲזִיק בָּךְ

הָיִיתִי בּוֹחֵר לָמוּת עַל סַף דַּלְתֵךְ

לָמוּת

לְמַעַן אֵאָסֵף אֶל תּוֹךְ זְרוֹעוֹתַיִךְ.


[דְּבָרִים שֶׁשָּׁאַלְתִּי וּכְבָר לֹא עָנִיתָ:]


הַאִם הָיָה שֶׁקֶט גָּדוֹל

בָּרֶגַע בּוֹ סָגַרְתָּ הַדֶּלֶת,

הַאִם זֶה הָיִיתָ אַתָּה שֶׁכִּבִּיתָ הָאוֹר.

הַאִם בְּכַוָּנָה הוֹתַרְתָּ סִימָנֵי רַגְלֶיךָ

עַל יָד הַמְּקָרֵר, בָּרְחוֹבוֹת, בַּכְּבִישִׁים

הַאִם זֶה אַתָּה שֶׁצִּיַּרְתָּ פָּנֶיךָ

בְּתוֹךְ פַּרְצוּפִים שֶׁל עוֹד וָעוֹד אֲנָשִׁים. 

הַקָרָאתָ מִלּוֹתָי צְפוּפוֹת עַל דַּפִּים

אוֹ שֶׁמָּא כְּלָל לֹא כָּתַבְתִּי

הַשָׁמַעְתָּ חֲפָצֶיךָ מֻשְׁלָכִים מֵחַלּוֹן

אוֹ שֶׁמָּא כְּלָל לֹא הִשְׁלַכְתִּי

אִם הָיִינוּ עוֹמְדוֹת מוּלְךָ שְׁתֵּינוּ

לָמָּה אוֹתָהּ הָיִיתָ לוֹקֵחַ                                                                    

הַאִם יָדַעְתָּ כַּמָּה רְחוֹקָה הָאָרֶץ

וְכַמָּה לָבָן הַיָּרֵחַ.





© כל הזכויות ליצירה שמורות לאוסנתי
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ´ תמוז ה´תש"ע  
כל פעם מחדש.
את משו את.
כ´ תמוז ה´תש"ע  
התגלות באה, התגלות כבה.
כמו אור. כמו מים. כמו אהבה.

החי הולך ומת. המת הולך וחי.
הרבה תהפוכות ידעתי בחיי.

סדר הדברים רק הוא אינו עובר.
מה שהיה יהיה. מה שיהיה חוזר.


הכל כמו מקודם. מונע באהבה.
התגלות הולכת. התגלות קרבה.

(אילו שיינפלד)
כ´ תמוז ה´תש"ע  
חד וברור, שיר עוצמתי מאוד, נקרא בשקיקה ממש.
כ´ תמוז ה´תש"ע  
להיחשף לשיר כזה.
מועדף כאילו - בשביל שירים כאלה שווה לקרוא שירים.

יצירת מופת ולא פחות, נוסף על מה שהיא עושה לכל קורא, ולא רק לעולם השירה.
כ´ תמוז ה´תש"ע  
נהניתי.

[מותר לי להעיר הערות בתחום זה שהריני בו כפשפש? ההמשך נכתב תחת ההנחה שכן]

מה שהרגיש לי קצת מוזר זה חוסר ההתאמה בין נושא השיר לסגנון הכתיבה שלו - שברובו, ובמיוחד בשורות האחרונות, הזכיר לי סגנון של שירי ילדים. (מוצלח ביותר, אגב; אבל הרגיש לי לא מתאים כ"כ...)

אלעזר,
אינו איש במקום שיש אנשים,
ברומא ואינו רומאי.
כ´ תמוז ה´תש"ע  
בדרך כלל אני לא אוהב שירים ארוכים מאוד, אבל זה - זה משו, באמת.

שתהיה שבת שלום
כ´ תמוז ה´תש"ע  
המבנה של השיר יפה, ובייחוד החלק השלישי בו מתרחש חילוף בדובר - זה מקסים בעיניי.

אבל התבאסתי שהשיר לא נגמר בנימה חיובית. אני יודע שזה קצת מוזר להגיד את זה, כי זה בכל אופן השיר שלך אחרי הכל, והרי מצחיק להעיר על אופי התוכן. אבל אני אגיד לך מה, התבאסתי כי הרגשתי שהסיום היה קצת מאולץ. כאילו היית חייבת לסיים את זה רע, להציג לנו תמונה נעימה ואז לסובב אותה (דמייני את תנועת היד המתפתלת). אמרתי מאולץ, כי הרגשתי כי המעבר מטוב לרע לא מגובה באיזה מהלך מסוים, אלא נתמך אך ורק על ידי המבנה של השיר, ולא בהיגיון הנוגע לסיטואציה עצמה. את מבינה למה אני מתכוון?

היו לי עוד כמה מחשבות על השיר, אבל כל כך נהניתי לכתוב תגובה בת יותר משתי שורות (אני כבר לא רגיל), אז לא רציתי לקלקל.

קובי.
כ´ תמוז ה´תש"ע  
ואשוב.
כ´ תמוז ה´תש"ע  
והרבה זמן לא כתבתי את המילה הזאת.
בשביל שירים כאלה נכנסים לכאן. זאת גאונות ממש, כל משפט שני..

שבת שלום

דפנה
כ´ תמוז ה´תש"ע  
שיר שמזכיר לי למה אני עדיין קורא שירה...

וקובי [רק כי אני לא יכול להתאפק] - אני לא מבין מה לא מובן, חוץ מהעובדה שאהבה שנגמרת היא תמיד לא מובנת, תמיד גורמת לידיים להתפתל וללבבות לרעוד. כאילו חסר איזשהו חלק בפאזל ומשהו בעלילה פתאום לא מובן... 


שוב, שיר גדול. וכואבי ואמתי.

תודה ושבת שלום,
דוד

כ"א תמוז ה´תש"ע  
שמרתי.
כ"א תמוז ה´תש"ע  
אני מניחה שזהו עונשם של השירים הטובים באמת - הם לעולם לא יזכו לתגובות הראויות להם.

אני לא רוצה להגביל את השיר הזה במילים, אבל אני גם לא יודעת איך להגיד לך שהייתי. אני רוצה להגיד לך מה אהבתי במיוחד, אבל באותה נשימה - לחתוך אהבות בשיר הזה גובל בפשע.

פשוט תודה.

(ואפשר רק משהו קטן? הסיום יפהפה, כמובן, הנימה שלו, ההכל שבו. הוא מושלם, רק הלבן, כנראה לא הבנתי אותו מספיק, לכן אני יכולה להציע במקומו חיוור. זו סתם נקודה שמכוונת למקום מאוד מסוים, שיתכן ובכלל לא כיוונת אליו.)

כ"א תמוז ה´תש"ע  
אין לי כל כך מילים לומר אחרי השיר הזה.הוא מקסים,באמת.
תודה:]
כ"א תמוז ה´תש"ע  
מדהים.






פשוט ככה.
כ"א תמוז ה´תש"ע  
נשמה את,
איך הצלחת לתת בוקס בבטן בכזאת חינניות.
עדיין תלויה לי על השפתיים השיחה שבאה אחרי שכבר לא שואלים.



זה יפה מאד, וכבר מעייף. שהשם ירחם.
כ"ב תמוז ה´תש"ע  
וחימשתי

והעדפתי.

אין עלייך...

שנדע רק טובות...
כ"ב תמוז ה´תש"ע  
זה עצוב ויפיפה...

הנטיה שלי היא לאהוב שירים קצרים אחרי השיר הזה הבנתי למה- רוב השירים הארוכים שקראתי עד היום היו נמרחים סובבים סחור וסחור וזה מאבד.

והשיר הזה-כל שורה כל מילה... מדהים.

לכתוב שיר ארוך ומוצלח זו ממש אומנות, בקרוב אצלי....

תודה לך!

הצלחה בהמשך!
כ"ב תמוז ה´תש"ע  
בשתיקה.

כ"ב תמוז ה´תש"ע  
יום טוב
יוני
כ"ב תמוז ה´תש"ע  
משהו כמו: קראתי, דמעתי, חזרתי.

עֹז
כ"ב תמוז ה´תש"ע  
אין לי מילים.
כבר שנים שלא הוספתי יצירה לרשימה שלי, אז באמת הגיע הזמן שיבוא משהו ופשוט יגרום לי לבכות.

הבית האחרון הוא לא רק שיא מטורף, אלא גם אחד מהבתים החכמים והחדים ביותר שקראתי בזמן האחרון. פשוט ניסחת את זה בשלמות.

עצוב, עצוב עד השורשים העמוקים של הנפש לקרוא את השיר הזה שלך. שתצליחי לרגש אותנו בשמחות.
כ"ג תמוז ה´תש"ע  
זה גורם ללב שלי להתכווץ קטן, ולדמעות שלי להתרחב גדול.



את נהדרת
.






כ"ג תמוז ה´תש"ע  
על כל תגובה ותגובה שנכתבה כאן. באמת. זה קרוב אלי מאד, התגובות שלכם. ובכנות- לא ציפיתי לכאלו תגובות.

ותודה לנילושק'ה, ולליאת, (כן, תתפלאי, אבל גם את.) בלי העיניים שלכן לא הייתי מעזה לפרסם.

קובי- האמת שממש הגניבה אותי התמיהה שלך, כאילו תמהת על כל הבסיס של השיר הזה... אולי זה מראה שיש בו בעיה, או שהעולם שלך ורוד, ורוד :) (הלואי שזה ככה, זה איחול כזה מתוק, באמת)

אלעזר- שיר ילדים? האמנם? לא הצלחתי לראות היכן.

יסמין- האמת, יכול להיות שחיוור יהיה מדוייק יותר, בע''ה אחשוב. תודה

ושוב תודה, אחרי המון זמן שלא כתבתי, זה היה כיף. (תנסו, לפעמים זה הולך גם בכוח)
כ"ג תמוז ה´תש"ע  
ועל כן אומר את האמת: השיר יפה מאוד,אם כי חלקים ממנו אי אפשר להבין כלל,כמו"כ הסוגריים קצת הורסות את האפקט.


מעבר לכך השיר מדהים,והמשחק מילים של ה"קורעת וה "כורע" מקסים.
תודה.
כ"ו תמוז ה´תש"ע  
שיר קסם, כאב, יופי, אהבה.....

פשוט מערבל את כל כולך!!!

(רק הערה קטנטנה - למה הכתב כך כך קטן? רחמי על המשקפופרים שבינינו..)
כ"ז תמוז ה´תש"ע  
א´ אב ה´תש"ע  
הצלחת לבטא במילים רעיון של חילופי מחשבות שבאות ממקום כואב ואולי גם נעלב.
שיר מעולה שגורם להרבה מחשבות.
נהניתי לקרוא אותו שוב ושוב.
ב´ אב ה´תש"ע  
ב´ אלול ה´תש"ע  
כי כל מילה רק תפגום בתום של השיר הזה.
כמה מילים יכולות לפצוע. כמה יופי
ה´ אלול ה´תש"ע  
אני יודעת את הקטע הזה כמעט בעל פה.
את מדהימה את.
ח´ אלול ה´תש"ע  
אוף. השיר הזה מעורר בי מודעות אינסופית למוכנות הפיזית של הלב שלי להתכווץ מכאב נפשי. הלוואי ונדע גם, לפעמים, להתכווץ מאהבה, ולא רק להתרחב ממנה.
כ´ אלול ה´תש"ע  
חזרתי לכאן, חסרת מילים.
השירים שלך תמיד כ"כ במקום.

אני אוהבת בשיר הזה במיוחד את הסוף, הוא כאילו בדיוק במנגינה הנכונה, כאילו נושא עימו איזה קסם כזה. איזו רגישות בלתי מוסברת, מתקתק חמצמץ כזה.

והכתיבה שלך נהדרת, את זה אני מקווה שאת יודעת.
אבל גם היכולת הזאת, לכתוב ככה שאחרים מוצאים את עצמם בשירים שלך, שאחרים חושבים על השיר שהוא כתוב יותר טוב מאשר הם יכלו לבטא זאת בעצמם. זה בהחלט כישרון.

תודה על זה, שוב ושוב.
כ"ו אלול ה´תש"ע  
אחרי כל מלחמה בא השלום-כך כבר חידש רבי דוסטוייבסקי...(או טולסטוי...ותסלחו לי שאני לא לא לגמרי זוכרת..)
ד´ תשרי ה´תשע"א  
קוראים כמה זה מגובש ועגול.
וכואב. וכתוב נהדר.




ל´ כסליו ה´תשע"א  
עכשיו אני יודעת עד כמה.
ו´ ניסן ה´תשע"א  
כמה שזה שיר חזק..
את מדברת מהכאב, מהפחד, מהחוסר ודאות..
מהרצון שדבר יקרה, ואז מצטערת שקרה, ולהפך.
ו´ ניסן ה´תשע"א  
כמה שזה שיר חזק..
את מדברת מהכאב, מהפחד, מהחוסר ודאות..
מהרצון שדבר יקרה, ואז מצטערת שקרה, ולהפך.
י"ג טבת ה´תשע"ב  
שיר שנקרא מן העין ישר אל הלב, ואחר כך עולה חזרה את הראש, ומשאיר אחריו אדמה צרובה.
ב´ תמוז ה´תשע"ב  
שיר מדהים
ב´ תמוז ה´תשע"ב  
יש משהו בשיר הזה, שתופס חזק בבטן. חוזר לקרוא מדי פעם.
כ"ח אב ה´תשע"ב  
איך זה שלא הגבתי פה כבר פעם, מזמן.

השיר הזה הוא כמו בכי קורע לב.
ד´ חשון ה´תשע"ג  
כ"ב אלול ה´תשע"ג  
במגזין שאני לא זוכרת איך קוראים לו.
וידעתי שכבר קראתי אותו פעם ושכבר הרגשתי אותו פעם.
אבל עכשיו.

כמה רחוקה הארץ וכמה לבן הירח.

וזה שיר כל כך טוב.

מי ימות על סף דלתי
ישאיר חותמו בי אחר,
רק למות הוא יודע בשקט
בכאב השמור להולכים.

ד´ אב ה´תשע"ה  
אוי אוי אוי.
הטירוף.

אם הייתי אומר לך שכבר אין פה
כאלו שירים. ההיית כותבת
ואם הייתי מתחנן
ההיית חוזרת?

 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד