המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
שכבות / שוורצה
בביכורים מאז כ"א חשון ה´תש"ע


אוּלָי נִגְמְרוּ הַיַּמִים בָּהֶם אֲנִי תּוֹקָעַת סִכּוֹת
בְּשֵׂעָר מִתְנוֹפֵף שֶׁל עַצְמִי, מִתְחַרֶטֶת
חוֹרֶטֶת צַלָּקוֹת שֶׁל שִׁלְשׁוֹם.
אוּלָי כְּבָר דָּמַמְתִּי לִי
אוּלָי סַעֲרָה עָלַי הָרוּחַ וְסַעֲרוּ תַּלְתָּלִים
וְרַק הַשְּׁרִיקוֹת נִשְׁאָרוּ לְרַקֵּד.
מִדֵּי כַּמָּה לֵילוֹת, בַּחֲצוֹת, אֲנִי עוֹצֶרֶת בְּתוֹךְ מַעֲבָר חָצִיָּה
רֶגֶל אָחָת פַּס שָׁחֹר, רֶגֶל אָחָת עַל לָבָן
פָּנָס רְחוֹב מְשַׁהֵק מְגַהֵק וּפָנָיו צְהֻבּוֹת

הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת תִּתְלוֹשׁ אוֹתִי מִכֹּל מָה שֶׁרָצִיתִי לִהְיוֹת
אֵם הַדֶּרֶך הַזֹּאת, הַסְּפוּגָה בְּאָבָק וּגְשָׁמִים וּדְמָעוֹת
מִן הַצָּד הַשֵּׁני שֶׁל הַבִּנְיָן עֵץ קָשׁוּר לְמוֹט
מִתְנוֹפֵף קָדִימָה אָחוֹרָה בְּרִקּוּד שֶׁל סוּפוֹת
וְרַק אֲנִי בּוֹרָחָת
לִכְתוּבִיּוֹת רְטוּבוֹת שֶׁל חֶשְׁוָן
מִי שֶׁלֹּא נוֹלָד הִפְסִיד מְנַצְנֵץ בַּגֶּשֶׁם מֵעַל מְכוֹנִית
מַכַּבִּי אָלוּפָה מְשֻׂרְטַט בְּרִשּׁוּל עַל הַקִּיר
וְעַל תַּחֲנַת אוֹטוֹבּוּס אֲפוּפָת עָשָׁן וְהִבְלֵי-פֶּה
מִישֶׁהוּ כָּתַב בְּשָׁחֹר שֶׁהוּא מֶלֶךְ.


*


בַּת מֶלֶךְ בּוֹדֵדָה מִתְעַטֶּפֶת בִּפְלִיז
הַחֲצָאִית שֶׁלָה נִשְׁמֶטֶת לְמַטָּה מִתְעַרְסֶלֶת בְּגִ'יפָה
הַסִּדּוּר בַּתִּיק, שֶׁלֹּא יֵרַטֵּב
וְרַק אָסוּר לָהּ לִבְכּוֹת לְמִישֶׁהוּ, עִם חִיּוּך מְלַטֵּף
שֶׁאוּלָי יַשְׁאיל לָהּ סְוֶדֶּר וְיֹאמַר מַשֶּׁהוּ מָתוֹק וְקָצָר;

אוּלָי מוּתַר





אהבה התבגרות חינוך חשיבה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לשוורצה
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ב חשון ה´תש"ע  
כ"ב חשון ה´תש"ע  
את מיוחדת.
מאד. וגם השיר.

2 הערות קטנטנות:
- היתה לי תחושה ששני הבתים הראשונים הם רק איזה רקע, הקדמה לסוף. ורקע לא כל כך מקושר אפילו. כאילו ציירת לך גשם ורוח וצבעת בכחול ובקור ורק בבית האחרון הרשית לה להיכנס פנימה, לדמות האמיתית שלך. בעצם, מה הבעיה עם זה, למה זה הערה בכלל? אולי רק בגלל תחושה רגעית בסוף של 'רגע, אז בשביל מה היתה ההתחלה?' אבל כבר עניתי לעצמי. לא חשוב.

-"מתערסלת בג'יפה"- טוב, אני יודעת שזה בטח בכוונה, ובטוח לא חשבת שזה מתאים למשלב, כן? אבל זה הפריע לי. זה טוב לשבור, אבל לפעמים השלם יפה יותר.

בכל אופן שיר יפיפה עם המון בתוכו, שאני אצטרך לקרוא בטח עוד סקויליון פעמים כדי להבין באמת. טוב, אבל זה מה שכיף בשיר.

תודה לך!
רעות.
כ"ב חשון ה´תש"ע  
זה ממש חם. לא כמו קיץ. חום אנושי, לחורף. לחבק מישהו.
אני אוהב את השורה הזו.

מִי שֶׁלֹּא נוֹלָד
הִפְסִיד מְנַצְנֵץ בַּגֶּשֶׁם
מֵעַל מְכוֹנִית
כ"ב חשון ה´תש"ע  
תלוי את מי שואלים
נחמד ביותר
למרות שלא הייתי חותם על הנחיצות
של כל משפט.
בכל אופן זורם ונחמד מאוד.
כ"ב חשון ה´תש"ע  
כזה שכל קריאה נוספת שלו מקלפת ממך עוד חומה שבנית סביב עצמך. אולי באמת מותר לפעמים לחצות את הקו
כ"ב חשון ה´תש"ע  
כתוב יפה מאוד.

שווה עדיין לעבוד על השיר
ולהתמקד בעיקר.


אמילי
כ"ב חשון ה´תש"ע  
לילה וסופה.

מזהה את הכאב [או לפחות, משהו בשיר מעיר את הכאב שלי, כי האם זה לא גאוותני לחשוב שאתה יכול לזהות את כאביו של מישהו אחר?]
כ"ב חשון ה´תש"ע  
מלודי אמילי צודקת.

נראה לי שיש עוד כמה שכבות לקלף בשיר.
כ"ב חשון ה´תש"ע  
כתוב יפה. קצב פנימי חזק.
רק שני דברים קטנים הפריעו-
וְרַק אֲנִי בּוֹרָחָת
לִכְתוּבִיּוֹת רְטוּבוֹת שֶׁל חֶשְׁוָן
מִי שֶׁלֹּא נוֹלָד הִפְסִיד מְנַצְנֵץ בַּגֶּשֶׁם מֵעַל מְכוֹנִית
מַכַּבִּי אָלוּפָה מְשֻׂרְטַט בְּרִשּׁוּל עַל הַקִּיר- המשפט כתוביות רטובות של חשוון מעולה אבל הסבר הכתוביות אחר כך קצת מסביר. קמצ כאילו חיפשת מילים שלא יהיה חדגוני ומצאת את "מנצנץ" ו"משורטט". (זה ממש לדקדק כחוט השערה אבל שירים טובים כאלה גורמים להתעמק בכל מילה.) השורה שאח"כ (מישהו כתב בשחור שהוא המלך...) מעולה.

מתערסלת בג'יפה- כ"כ צרם לי. מסכימה לגמרי עם רעות. זה פשוט לא מתאים לשאר השיר.

חוצמזה שיר ממש יפה.


כ"ב חשון ה´תש"ע  
יש עוד סודות שאני צריכה לדלות מתוך השיר הזה, וגם מסכימה עם חלק מההערות שנאמרו לפני, ואיזה כיף שאמרו אותן לפני כי ככה אני יכולה להסתפק בלהגיד שהוא מופלא.

החל מ""ועל תחנת אוטובוס.." ועד הסוף - פשוט אין סופרלטיב מספיק חזק כדי לתאר כמה זה שיר.
כ"ב חשון ה´תש"ע  
יכול להיות שההתחלה צריכה עוד ליטוש.
והבית האחרון, פשוט אין לי מילים, מקסים!!!


יום טוב
יוני
כ"ב חשון ה´תש"ע  
איזה יופי של שיר שהעלה לי דמעות בעיניים בקליק. תודה רבה עליו, הוא מתוק לי, כי הוא בדיוק - רק את יכולה לכתוב בדיוק ולא קצר. הו, אהובה, תודה רבה.
כ"ב חשון ה´תש"ע  
בת של מלך את, נסיכה. נהדר, גרמת לי עצמי קצת לחלוחית של חשוון.
אוח, הבית האחרון.
נהדר.
מותר. (או שזו רק אני).
כ"ב חשון ה´תש"ע  
בת של מלך את, נסיכה. נהדר, גרמת לי עצמי קצת לחלוחית של חשוון.
אוח, הבית האחרון.
נהדר.
מותר. (או שזו רק אני).
כ"ב חשון ה´תש"ע  
הבית האחרון באמת באמת עושה את כל השיר. ולא שאני חושבת שכל מה שלפניו הוא לא יפה, רק פחות התקשר לי הכל הכל למה שרצית להעביר.
ה"מתערסלת בג'יפה" הצחיק אותי משום מה וגם הרגיש לי לא הכי שייך לשם.
סך הכל שיר יפהפה, עמוק ונוגע מאוד.
כל כך אמיתי, כל כך נכון.
כ"ב חשון ה´תש"ע  
וְרַק אָסוּר לָהּ לִבְכּוֹת לְמִישֶׁהוּ, עִם חִיּוּך מְלַטֵּף
שֶׁאוּלָי יַשְׁאיל לָהּ סְוֶדֶּר וְיֹאמַר מַשֶּׁהוּ מָתוֹק וְקָצָר;

אוּלָי מוּתַר


שורות מתוקות מתוקות.
כ"ג חשון ה´תש"ע  
תודה. פשוט תודה על השיר הזה.
כל כך היתי צריכה שיר כזה לקרוא, כבר הרבה זמן, והנה באת ופירסמת ואין לך מושג כמה טוב הבאת עם זה.

את כותבת כ"כ טוב, כל מילה במקום, התיאורים, הרגשות שמאחורי כל מילה שעולים וצפים. הכל. נהדר.

רק הערה קטנטנה, המילים "מתערסלת בגיפה", טוב, זה ממש לא היה קשור לי לבית ההוא.

תודה על השיר הזה. את לא מבינה עד כמה.
כ"ג חשון ה´תש"ע  
לעזאזל, זה כאב.
כ"ג חשון ה´תש"ע  
כ"ג חשון ה´תש"ע  
מותר.
כ"ד חשון ה´תש"ע  
העולם הזה הוא לא שחור או לבן, מותר או אסור. לא אמת, אבלא הכול שקר. רק אולי

מִדֵּי כַּמָּה לֵילוֹת, בַּחֲצוֹת, אֲנִי עוֹצֶרֶת בְּתוֹךְ מַעֲבָר חָצִיָּה
רֶגֶל אָחָת פַּס שָׁחֹר, רֶגֶל אָחָת עַל לָבָן

יופי של דיון אפשר לפתח על זה.
כ"ה חשון ה´תש"ע  
את יודעת, אהבתי נורא את התגיות.

ואני מזדהה נורא נורא. זו תחושה של כל השנה, אבל אני מרגישה אותה חזק יותר בחורף, אז איזה כיף שפירסמת את זה דווקא עכשיו.
וכיף לדעת שאת לא לבד.

כתבת יפה מאד. אני דווקא אוהבת את הג'יפה.
תודה.
כ"ו חשון ה´תש"ע  
אני אוהב את הפתיחה ב"אולי", מכניס לאווירה של השיר המסופק הזה, תיאור הכתוביות ממש מורגש, והשיא, כמובן:
"בַּת מֶלֶךְ בּוֹדֵדָה מִתְעַטֶּפֶת בִּפְלִיז
הַחֲצָאִית שֶׁלָה נִשְׁמֶטֶת לְמַטָּה מִתְעַרְסֶלֶת בְּגִ'יפָה
הַסִּדּוּר בַּתִּיק, שֶׁלֹּא יֵרַטֵּב
וְרַק אָסוּר לָהּ לִבְכּוֹת לְמִישֶׁהוּ, עִם חִיּוּך מְלַטֵּף
שֶׁאוּלָי יַשְׁאיל לָהּ סְוֶדֶּר וְיֹאמַר מַשֶּׁהוּ מָתוֹק וְקָצָר;

אוּלָי מוּתַר"

שיר חזק מאוד, מאוד, התגובות שהוגבו עליו מוכיחות את הנקודה הזאת, וגם נושא רגיש לאנשים רבים.

אני מצטער שאני מגיב תוכנית, ישנם פעמים שאני נשמר מלהגיב תוכנית, כובש את עצמי, ומגיב מילולית\טכנית. אני חושב שאם נתחשב בעובדה שהדיון כבר התפתח, מותר להגיד כמה מילים.
אני לא אוהב דמגוגיה, אבל תגובה על שיר זה לא המקום האידיאלי להציג השקפת עולם, או חלק ממנה, בצורה מפורטת. ע"כ היסודות עליהם אני נשען באומרי את הדברים, לא ייכתבו כאן, בתגובה לשיר הנפלא הזה, אבל אני מניח שכל מי שקרא אי פעם כמה פסוקים בתנ"ך יוכל לעלות על הדברים בעצמו, גם אם הוא פוחד לחשוב מחשבות כאלה. בתור התחלה, אני ממליץ על "בחוקותיי" ו-"כי-תבוא".

ההלכה היא אמת ושקר, טוב ורע, מותר ואסור, המחלוקות ההלכתיות מבררות את האמת מן השקר, את הטוב מן הרע ואת המותר מן האסור.
אני חושב שלחצות לפעמים את הקו משמעותו קשה ביותר, האדם שׂם דבר מה מעל דבר ה' אליו. לי, לכל הפחות, מה ניצב מעל דבר ה'? אלא אם כן הוא בא כאידיאל. אם האדם חושב ש"לִבְכּוֹת לְמִישֶׁהוּ, עִם חִיּוּך מְלַטֵּף שֶׁאוּלָי יַשְׁאיל לָהּ סְוֶדֶּר וְיֹאמַר מַשֶּׁהוּ מָתוֹק וְקָצָר;" זה אידיאלי, אז היה עלינו לדון האם זה אידיאלי או לא (ודומני, גם הרב יובל שרלו שליט"א, הדוגל בחברה מעורבת לכתחילה, לא יסכים לדבר זה, לסוודר כן, לחיוך לא).
אבל אם הוא יודע שזה לא אמת, שזה לא דבר ה', והוא שואל אם מותר לחצות את הגבול, אני חושב שהתשובה צריכה לבעור בנו כמו אש.

מצטער על הבלאגן, על הדמגוגיה, ועל התגובה החצי-עניינית בכלל.
באמת שאהבתי את השיר הנוגע הזה.

קיצוני שכמותי,
לב לדעת.
כ"ז חשון ה´תש"ע  
את יודעת, שוורצה, עכשיו אני קולטת איך התגובה שלי נכנסה כאן לדיון הלכתי, ואף על פי שיש לי הרבה מאד מה לענות ללב לדעת, זו לא הייתי המטרה כשכתבתי לך מותר. האמת המבדרת היא, שבכלל לא שמתי לב לתגובה של אפרת בדיוק מעליי ולא כתבתי כדי לסתור אותה :) זה סתם מה שהיה בא לי לכתוב לך הכי ספונטאני. שמותר לבקש ולבכות ולרצות מאד שמישהו יאמר משהו מתוק וקצר. והלרצות הוא בכלל מעבר לכל דיון הלכתי, כמו העצב שבבקשה הזו.
כ"ז חשון ה´תש"ע  
הרבה זמן לא הייתי, ויצאתי לגמרי מהראש הזה של התגובות החפרניות.. אבל נגעת בי, ממש. ואני מאוד אוהבת.
זה הכל
ל´ חשון ה´תש"ע  
לעולם הספקות והשאלות, לגבי זהותנו הדתית.
אל תפחדי לגעת ולברר את המקומות הכי רגישים בשבילך.
יפה על האומץ לפרסם שיר שכזה.

אני אהבתי את המילה "ג'יפה" היא מורידה אותנו מהררי השיר לג'יפה היומיומית.

בהצלחה
נ נ י
נ.ב. בת מלך יכולה לשאול את המלך בעצמו.
ב´ כסליו ה´תש"ע  
כבר שבוע שאני חוזר לכאן כל יום.
נגעת בשאלה בכישרון רב.
הראש אומר אסור, הלב אומר מותר.
ואני לא יודע מה אני אומר.
תודה על השיר הזה
מנחם נחמן
ב´ כסליו ה´תש"ע  
באמת צדקת. באמת קלעת לטעם של ביכורים כשהעלית את השיר הזה.
זה מתחבר לי מאוד - המודעות שהסערה בחלק הראשון באה מתוך הבדידות שבחלק השני - אבל זה גם עצוב לי שגם שוורצה בקיטשיות - ודווקא ככה את צריכה לסיים, עם התיאור הנדוש והמטאפורה הנדושה של הסוודר ולחתום ככה שיר כל כך נפלא.

ח"ח:
על הסידור בתיק והחצאית בג'יפה, הצהוב של הפנס בין השחור והלבן, על הסיום המנצנץ של החלק הראשון, השורה הראשונה של הבית השני...

והיו פה עוד המון דברים יפהפיים, דברים שקטפת מהשראה של מעלה והורדת לי אותם לאמירה של עוד אחד מאלה שכותבות.
ג´ כסליו ה´תש"ע  
אחרי קריאה שלישית
התומך והעוזר שלו אין על מי להיתמך, מיואש מעצמו אחר נסיונות כושלים, מרגיש שיותר מדי על גבו, והחברה אדישה לו, כאילו כלום.


(המילה ג'יפה ביאסה אותי. כל השיר כתוב בשפה דוקרת שהמילים בחורות היטב, ופתאום ה"מתערסלת בג'יפה" הנחית.)
ג´ כסליו ה´תש"ע  
הג'יפה נפלאה. מתערסלת בג'יפה.

זה לא כיף בכלל וזה חומר מעולה לשירים. להתקע בטרמפיאדה באמצע לילה גשום.
שיר יפה מאוד, שיר התבגרות שכזה. מאוד יפה ונוגה לכתוב ככה רצון, עם כל הג'יפה שמסביב וההרהורים.
ממש רואים את המעבר מהימים ההם שאולי נגמרו. לקח לי זמן להבין, אבל זה בדיוק כמו שכתבת, מעבר חציה: רגל אחת פה, אחת שם, לא ברור מה נגמר ומה מגיע והבית השני עם האבידוּת והאין-מקום והרצון שכבר יגיע.
ומה, את יודעת- יש הרבה דרכים להתחמם, ולמרות קדושת הרצון (אני לא צינית- קדושת הרצון.) זה טוב לדעת לדאוג לעצמך קודם שסומכים על סוודרים שאולים. דבר שצריך ללמוד. ואם בטרמפיאדה באמצע סערה אז ככה יהיה, ולפחות יוצאים שירים טובים מאוד ויפים וכנים מאוד.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד