בנושא
בכרם
חדשות
 
תתרנות / עפר ואפר
בביכורים מאז כ"ח אב ה´תשס"ט

 

ראיית המוחש בלבד

קליטת החומר הגס ולא עוד

אי-יכולת להתעלות

אל מעבר לתפיסת הגוף

אל עולם ההנאה הרוחנית

שהנשמה תלויה בו

מאסר עולם בכבלי הגשמיות המגושמת


אם ישנו מקום למום נורא שכזה בלשון הקודש

הרי הוא

רק בסוף המילון.




עברית

© כל הזכויות ליצירה שמורות לעפר ואפר
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ח אב ה´תשס"ט  
טוב. הרעיון נהדר, כתמיד אצלך. אני אוהבת מאד את ההסתכלות שלך.

לדעתי אפשר לשפר את ההגשה. כרגע זה יותר קטע שמציג עמדה מאשר שיר - לא נתת לנו ולו מרווח אחד קטן לחשוב בו קצת בעצמנו. הייתי מציעה קצת לסגת מהבעת הדעות הנחרצות, ובמקומן לתת רמיזות עדינות יותר. אתה יודע לעשות את זה מצוין.
כ"ח אב ה´תשס"ט  
בהתחלה חשבתי כמו ניצן. הרגשתי שיש כאן רעיון מעולה, עם סיום יפהפה, אבל הכל מאוד טכני וחסרים לי הכלים של השירה.

אחר כך חשבתי שאולי ככה זה מתחבר טוב יותר לסיום - כמו הגדרת לנו בחלק הראשון את התתרנות כפי שהיא ראויה להכתב במילון. (אולי לא אבן שושן, אבל מילון, בכל זאת).

עכשיו אני חושבת שאני נמצאת אי שם בין ההתחלה לאחר כך.

מה שבטוח, אהבתי מאוד את הרעיון ואת הסיום.
תודה!

כ"ט אב ה´תשס"ט  

אני רוצה להצטרף אל קודמותיי ולחזק את ההערה על "הטכניות" של השיר. הכתיבה יפה מאד, אבל חסרים לי האמצעים האומנותיים של השירה, אולי זה עניין של טעם אישי, שאני מעדיף כתיבה לירית, אבל אני חושב שזה מקל על הזרימה של הקריאה.

בכל אופן, הרעיון שעל בסיסו עומד השיר יפה מאד והפונט...הו, הפונט...אני מאד אוהב את הפרנקרול


אהבתי במיוחד את השורה:
"מאסר עולם בכבלי הגשמיות המגושמת"
כ"ט אב ה´תשס"ט  

רק עכשיו אני עומד על טיבה של הכותרת. שנון בהחלט.
כ"ט אב ה´תשס"ט  
רעיון נהדר.
הביצוע מעט טכני יותר ושירי פחות, אולי זה מתאים לרעיון המילוני, אבל לטעמי זה קצת נתקע...


אתה יודע שהמיקום של חוש הריח המח הוא הכי גבוה מכל החושים, והוא נימצא ליד המיקום של הזיכרון, מה שהופך אותו למשפיע דומיננטי על יכולת הזיכרון.

עֹז
כ"ט אב ה´תשס"ט  
מעולה, אבל אני נאלץ לחזור על דברי קודמיי - טכני מדי. קצת האכלה בכפית.
אני משוכנע שאחרי שכתוב אני אתאהב אף יותר, אם כי גם כמו שזה עכשיו אני יודע שאשוב לכאן עוד כמה פעמים.
דניאל.
כ"ט אב ה´תשס"ט  
הרעיון ממש יפה. הייתי צריך להיכנס לויקיפדיה כדי לגלות מה זה תתרנות, אבל אחרי זה - נהנתי.
חוש הריח נחשב כחוש העילאי והמרומם ביותר באדם, נאמר בֵּחזון: "בהריחו ביראת ה'", יש משהו שמעבר לחושים, ואתה הבאת את זה בצורה יפה.
אני חושב שיש כאן מה לעבוד בצד הטכני של השיר, אבל הגרעין ממש יפה.

כ"ט אב ה´תשס"ט  
בניגוד אולי לשורה הראשונה ולדבריה של עז, לפי הקבלה החוש הרוחני והנעלה יותר הוא דווקא חוש הראיה, כשהדירוג נעשה לפי מידת המגע עם החומר (זה כתוב איפשהו בבן-איש-חי).
מעבר לזה, רעיון יפה וצריך רק קצת לקשור קצת יותר בין תכונות התתרנות שמתוארות בבית הראשון.
כ"ט אב ה´תשס"ט  
אם הייתי תתרנית, הייתי נעלבת.
א´ אלול ה´תשס"ט  
רעיון אדיר. אם יורשה לי להציע - דווקא בשיר כזה על התתרנות הרוחנית, אתה חייב להציג את זה באופן ההפוך. קח את התיאור המילוני היבש שכתבת (בגישה נכונה לגמרי), ובאיזה שלב באמצע הכנס בו קצת ריח שירה. זה יכול להקפיץ את כל היצירה, בעיני.
בפסיחות אפשר להשתמש גם במקביל להגדרה המילונית כבר מההתחלה, וכך גם בחריזה (רגילה, פנימית, דקדוקית...).
ראה איך נתן זך עשה בשירו "הגיבונים". ראה איך באמצע השיר הוא מכניס את המשפט: "הטבע יודע רחמים", ושובר את ההגדרה המילונית האובייקטיבית.

ולגבי הדיון הקבלי המלומד, הרשו לי להצטרף לעז, כידוע שהריח אפילו קיבל את שמו על שם הרוחניות שלו. גם במוצאי שבת, אנחנו מריחים בשמים בשביל לחזק את הנשמה, שחסרה לה התוספת של שבת.
א´ אלול ה´תשס"ט  
השקפה מעניינת
ניחוח מרדני במקצת
י"א חשון ה´תש"ע  
רעיון נהדר
אבל לא שירה.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד