בנושא
בכרם
חדשות
 
תמר / לייאה
בביכורים מאז י"ג תמוז ה´תשס"ט

    לתמר     

נֶאֱסְפוּ אֶל קֶבֶר כָּל הַמֻּבְטָחִים לָךְ
וְהִנָּךְ אִשָּׁה שְׁבוּרַת
בַּיִת, שְׁבוּרַת עָתִיד.
אֵיזוֹ נֶחָמָה בִּהְיוֹת צוֹדֶקֶת מִמֶּנּוּ, מֵהֶם -
הַנִּקְרָבִים כֻּלָם לִשְׂרֹף וּלְהִשָּׂרֵף?
הֵן מָחָר תִּשָּׁכְחִי מִכִּבְשְׁנֵי הַלֵּב.

הַכִּירִי נָא - אַתְּ
שׁוֹכֶבֶת לְפֶתַח עֵינַיִם,
הֵיכָן שֶׁאֲנָשִׁים נוֹאֲשִׁים לְהֵאָחֵז בִּשְׁמוֹתֵיהֶם,
לְהִזָּכֵר אוֹ לִשְׁכֹּחַ (וְאֵין כְּבָר הֶבְדֵּל).
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: הִנֵּה הָרָה הִיא לִכְלָיָה.
כָּל שֶׁבִּקַּשְׁתְּ, שֶׁיִּהְיֶה אֶחָד לְהֵאָחֵז בּוֹ
בְּדָמֵךְ.
כָּל שֶׁבִּקַּשְׁתְּ לָךְ -
קִיּוּם.

וַיִּפְקְדֵךְ לְהָבִיא עָלַיִךְ כִּפְלַיִם בְּרָכָה
פּוֹרֶצֶת, חוּט הַשָּׁנִי מַבְהִיק חֶדְווֹתוֹ.
רַק הַגַּעְגּוּעַ שׁוֹאֵל בָּךְ
לְמִי הַמַּטֶּה וְהַפְּתִילִים,
וְכָל הֶחָתוּם עָלַיִךְ
וְאֵינֶנּוּ.


חיפוש עצמי תנ"ך

© כל הזכויות ליצירה שמורות ללייאה
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ג תמוז ה´תשס"ט  
נֶאֱסְפוּ אֶל קֶבֶר כָּל הַמֻּבְטָחִים לָךְ
וְהִנָּךְ אִשָּׁה שְׁבוּרַת
בַּיִת, שְׁבוּרַת עָתִיד.
אֵיזוֹ נֶחָמָה בִּהְיוֹת צוֹדֶקֶת מִמֶּנּוּ, מֵהֶם -
הַנִּקְרָבִים כֻּלָם לִשְׂרֹף וּלְהִשָּׂרֵף? – להישרף? לא כ"כ הבנתי למה הם נשרפים...
הֵן מָחָר תִּשָּׁכְחִי מִכִּבְשְׁנֵי הַלֵּב. – אדיר, פשוט אדיר. וואו, אחת השורות החזקות שקראתי!

הַכִּירִי נָא - אַתְּ
שׁוֹכֶבֶת לְפֶתַח עֵינַיִם,
הֵיכָן שֶׁאֲנָשִׁים נוֹאֲשִׁים לְהֵאָחֵז בִּשְׁמוֹתֵיהֶם, - לא הבנתי איך זה מתקשר לסיפור התנ"כי...
לְהִזָּכֵר אוֹ לִשְׁכֹּחַ (וְאֵין כְּבָר הֶבְדֵּל). – הסוגריים מעולים!
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: הִנֵּה הָרָה הִיא לִכְלָיָה.
כָּל שֶׁבִּקַּשְׁתְּ, שֶׁיִּהְיֶה אֶחָד לְהֵאָחֵז בּוֹ
בְּדָמֵךְ.
כָּל שֶׁבִּקַּשְׁתְּ לָךְ -
קִיּוּם.

וַיִּפְקְדֵךְ לְהָבִיא עָלַיִךְ כִּפְלַיִם בְּרָכָה
פּוֹרֶצֶת, חוּט הַשָּׁנִי מַבְהִיק חֶדְווֹתוֹ. – פורצת ~ פרץ, יפה. וחוט השני שרומז על זרח.
רַק הַגַּעְגּוּעַ שׁוֹאֵל בָּךְ
לְמִי הַמַּטֶּה וְהַפְּתִילִים,
וְכָל הֶחָתוּם עָלַיִךְ
וְאֵינֶנּוּ. – לא הבנתי את הסוף, לכאורה בתנ"ך הוא נגמר טוב, לא? או שאולי זה שלא מוזכר אח"כ שתמר ויהודה נישאו בעצם בא לומר שבזה זה נגמר, היא ילדה את התאומים אבל לא זכתה למה שרצתה, לבית, לקיום, "שֶׁיִּהְיֶה אֶחָד לְהֵאָחֵז בּוֹ". נראה לי שאעיין קצת במפרשים. ראיתי עכשיו שרש"י מביא מחלוקת לגבי פירוש הפסוק "ולא יסף עוד לדעתה" (פרק לח פס' כו), "יש אומרים לא הוסיף ויש אומרים לא פסק."

מצחיק, גם אני כתבתי שיר על תמר לאחרונה, אבל הוא לא מתקרב לרמה הזאת, לחדירה הזאת אל תוך מאווייה של האישה הזאת.

השילוב של הארמזים נהדר. בכלל הכתיבה על התנ"ך יכולה ליפול למקומות לא טובים, הן מהבחינה התורנית והן מהבחינה האמנותית, התחושה שלי היא שעשית את זה בצורה הטובה ביותר. אחד השירים הטובים שקראתי לאחרונה, תודה!

כמובן, חימוש והעדפה.
י"ג תמוז ה´תשס"ט  
חשוב לי להבהיר: אין בין הסיפור התנ"כי ובין השיר מאומה. הארמזים בשיר לסיפור יהודה ותמר רק מהווים בסיס לפן האישי יותר של השיר, שאינו תואם את הסיפור בתנ"ך לכל אורכו. השתמשתי בתמר המקראית כיוון שהשיר נכתב למישהי בשם תמר. השיר לא נכתב על תמר של התנ"ך בהכרח.
שוב, תודה. תגובה מחממת לב ממש.
י"ד תמוז ה´תשס"ט  
הֵיכָן שֶׁאֲנָשִׁים נוֹאֲשִׁים לְהֵאָחֵז בִּשְׁמוֹתֵיהֶם,
לְהִזָּכֵר אוֹ לִשְׁכֹּחַ (וְאֵין כְּבָר הֶבְדֵּל).

ממש אהבתי

תודה
לילה טוב
יוני
י"ד תמוז ה´תשס"ט  
ויש כאן הרבה מהרהורי שלי על הדמות, והשם, והסיפור המקראי.
י"ד תמוז ה´תשס"ט  
יש כאן הרבה מהדמות גם איך שאני ראיתי אותה. אני הבעתי הסתייגות מהקישור המוחלט לדמות המקראית רק כיוון שיש כאן אי אלו דיוקים יבשים אולי שלא מתיישבים עם הסיפור בתנ"ך.
י"ד תמוז ה´תשס"ט  
כתוב להפליא ומאוד מדוייק.
אהבתי את בחירת המילים.
השיר בכללותו מצא חן בעיניי ומאוד אהבתי את הארמזים.
כואב להיווכח שאין נחמה בהיותה צודקת ממנו, מהם.
ט"ו שבט ה´תשע"ב  
זו יצירה מדהימה, השיר כתוב טוב ומחכים.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד