המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
צמיחה / שוורצה
בביכורים מאז כ"ז סיון ה´תשס"ט




I  גיל ההתגברות

אֲנִי נִיצֶבֶת בְּפֶתָח הַבָּיִת עַל יָד הַמַּשְׁקוֹף
מְאָזֶבֶת דָּם עַל הַמּוּזָה
וְעָלַי. כְּמוֹ מָאסְטֶר-פִּיס שֶׁל בֵּטְהוֹבֶן
הַהִשְׂתּוֹחְחוּת מוּל הַלֵּב חוֹדֶרֶת
אֶל שְׁעָת בֵּין הָעַרְבָּיִם הָרוֹמַנְטִית
בָּהּ זִמְזוּם מְכוֹנָת הַכְּבִיסָה שָׂם קֵץ לַסּוֹל.

הָחֻלְּצוֹת עָתִידוֹת לְנַפְנֵף בְּקִיּוּמָן עַל הָחֶבֶל
עָתִידוֹת לְהִתְכַּנֵּס אֶל עָצְמָן בְּאֹפֶן חָד
וּצְדָדִי - - - הָא!
זֶה גּוֹרֵם לִי לָבוּז לְעָצְמִי
גָּם אֲנִי תְּלֻיָּה עַל חֶבֶל, כְּמוֹ חֻלְּצָה,
יוֹם אֶחָד אֲקַפֵּל שֵׂעָר שֵׂבָה אֶל תּוֹךְ מִטְפָּחַת
וְאֶכָּנַע בְּפִטְפּוּט חֲסַר תּוֹחֶלֶת לַשֶּׁקֶט הַנַּפְשִׁי.

א.
רְפוּטָה וּמְתוּחָה וּקְרוּעָה וּדְהוּיָה וּמִחוּץ לַאָפְנָה
אֲנִי נִשֶּׂאת עַל רֹאשָׁה שֶׁל הָרוּחַ

ב.
לִשְׁלֹחַ שַׁרְוֻּלִים רָחֹק-רָחֹק -

ג.


אידאולוגיה התבגרות חיפוש

© כל הזכויות ליצירה שמורות לשוורצה
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ז סיון ה´תשס"ט  
אשרייך, במיוחד על הבית הראשון. שם קץ לכל.
כ"ז סיון ה´תשס"ט  
תפס אותי ולא עזב.
כ"ז סיון ה´תשס"ט  
אבל שכוייח לך על המלצת העורכים...
כ"ח סיון ה´תשס"ט  
"...בָּהּ זִמְזוּם מְכוֹנָת הַכְּבִיסָה שָׂם קֵץ לַסּוֹל.

הָחֻלְּצוֹת עָתִידוֹת לְנַפְנֵף בְּקִיּוּמָן עַל הָחֶבֶל..."

שמעי, ילדה, אני נפעמת. באמת- באמת נפעמת.
התעלית כאן אפילו מעל עצמך, זה שיר מעולם אחר לגמרי. מלוטש, מדוייק במילים, לא מקמץ מדי ולא מתפרש מדי, כל מילה מונחת במקומה.
החלוקה לבתים בצורה כזו מוסיפה מאד. נותנת תחושה של ניסיון לארגן את שטף המחשבות, והצמצום הזה של המלל שהולך ופוחת מבית לבית ומשאיר עם תחושה של ריקנות בסוף, עם הזמזום של מכונת הכביסה,
וקץ.

מדהימה.

זו גם יכולת הכתיבה שלך שצמחה, וגם התוכן, היכולת לראות מורכבות וחיפוש.
מדהימה. אמרתי כבר?
כ"ח סיון ה´תשס"ט  
א. אני רואה הדחקה בלכתוב "גיל ההתגברות" במקום "גיל ההתבגרות". טריק נדוש עד עלוב, אם תרשי לי.

ב. הבית הראשון נורא מבולבל לי, עד השורה האחרונה - "שם קץ לסול" - שיחקת אותה, אני חולה עלייך!

ג. "אופן חד וצדדי" - מלכה!

ד. את "הא!" לא הבנתי, כמו שאת הבית הראשון לא הבנתי, ולכן מאד אהבתי את העובדה ששניהם מופיעים שם. נותנים לשיר זמן קריאה, נפלא.

ה. נחמד שכתבת שהדוברת תלויה "על חבל". אם התלבטת אם לכתוב על חבל או בלי על חבל - אז אני מאד אוהבת את זה ולחשוב על זה. אם לא התלבטת - תתלבטי, וגם אם תשאירי כך וגם אם תשני אני אוהב את זה מאד. כי זה או נותן הבדל או נותן מובן מטאפורי לחבל, אני כל כך אוהבת את זה

ו. סיום החלק הראשון ובעיקרון החלוקה שבשיר נפלאה ונפלאת מאיתי, משתי הסיבות האלה היא מוצאת חן בעיני!

ז. רפוטה זה מהמם. וטוב מאד איך שזה נכנס. השיר לא בנוי על מילים חדשות כמותה, והיא משתלבת בהן בצניעות ובעדינות. רק כך אני מסכימה ואוהבת. כשזה נדיר!

ח. הסיום מקורי ויפה כל כך.

ט. את יודעת, עמדתי מול דוכן ספרי השירה בשבוע הספר יותר משעתיים בהתלבטות איטית ומהנה. מחפשת בדבקות כמעט דתית את השירים שתואמים בדיוק לטעם שלי. היי, זה אחד מהם!
אז כל הכבוד, תודה עליו, ואם אפשר - עוד כאלה. פחות בלגן לירי, יותר אומנות אישית. הגדרה שלי, את ודאי מבינה, ודאי.

י. נִיצֶבֶת בְּפֶתָח מְאָזֶבֶת שְׁעָת הָרוֹמַנְטִית
מְכוֹנָת הָחֻלְּצוֹת עָתִידוֹת עָצְמָן לְעָצְמִי
גָּם תְּלֻיָּה חֻלְּצָה שֵׂעָר מִטְפָּחַת לַאָפְנָה נִשֶּׂאת רֹאשָׁה שַׁרְוֻּלִים
כ"ט סיון ה´תשס"ט  
יצירה מאוד שונה שלך.
"מאזבת דם על המוזה" - שורה נפלאה ושנונה מאוד, החיבור הזה בין עברית חדשנית (מאזבת) ללועזית מתחפשת (מוזה במקום מזוזה) הוא יפהפה.
הנקודה אחרי "ועלי" - אולי ככה את רוצה שנקרא את זה, אבל זה לא ממש נכון דקדוקית.
"שעת בין הערבים הרומנטית / בה זמזום הכביסה שם קץ לסול" - נפלא, נפלא, נפלא. הניגוד של הרומנטיות עם הכביסה, הקץ לסול (התכוונת גם קץ לנשמה?). כביסה מזמזמת. יש משהו מאוד לועזי שמתחיל להיטוות ביצירה הזו, אבל אני לא מבין את תכליתו.
"באופן חד / וצדדי" - לקחת ביטוי כמו באופן חד צדדי ולהפוך אותו למושג לירי בעל תלת משמעויות...
שלוש השורות האחרונות של הבית הן ברורות ועצובות, ולא מתאימות לך משום מה, וממש ממש מרשימות.

ההזדקנות לא הייתה צריכה בתים משלה, על אף יופיים היה אפשר לשלב אותך עם פסיחה מתאימה אחרי הבית הראשון, מכיוון שהם חלק מהמרחב המטאפורי, בתור ההמשך, עם שילוב מילות זמן, להבהרת התהליך.

בכל מקרה, השיר הזה יפהפה. עולה ממנו התבגרות עצובה, זה שיר יותר חורפי כזה. אין לך אופטימיות לקראת החופש, הא?
כ"ט סיון ה´תשס"ט  
שיר מרעיד.
-מאזבת דם עם המוזה, גאוני. עצום. ויותר מכל: חזק.
-מאסטר פיס? (סליחה על הבּוֹרוּת).
-זמזום מכונת הכביסה שם קץ לסול
-חד וצדדי. אווץ'.
-מה פשר ה-"הא!"? בעצם, אני רואה אותו כפתיח לשורה הבאה, לבוז לעצמי, "הא!" של לגלוג, נכון?
-תלויה על חבל כמו חולצה - מצמרר, הצלחת לגמרי.
-הסיום-לא סיום הזה, הוא עוד הצלחה של השיר המדהים הזה.
-אהבתי = חימוש+מנוי.

כ"ט סיון ה´תשס"ט  
כבוד !
קחי את הרגשות האלה, בעצם את הטענות הקשות האלה - אם אפשר לומר - ותתמודדי איתם בדרך הכי נועזת והכי קדושה ונכי פנימית שאת יכולה, בערך כמו שכתבת את השיר הזה.. ולבטח תינסך בך תחושת שמחה ושלווה, כתקראי את השיר, בעוד כמה שנים טובות... (כשילדים יתרוצצו בחצר ;-) )
כ"ט סיון ה´תשס"ט  
אני לא אתחיל לצטט את כל השיר.
פשוט נהנתי לקרוא.

תודה
יוני
כ"ט סיון ה´תשס"ט  
מיוחד, בוגר ומפוכח,
אשרייך!
ל´ סיון ה´תשס"ט  
תפס אותי ביום קיץ מרעיד זה

ילדה מדהימה שכמותך

מתגעגת
ל´ סיון ה´תשס"ט  
משהו בסט.

נראה לי יופי, מה שעשית לעברית. נראה לי שהתחלתי להרגיש את השיר, אבל אצטרך עוד להכיר אותו לעומק- אז אצרף אותו לרשימת המועדפים.

(בסוגריים: בינתיים, אני אומר רק שנדמה לי שביטאת את החוויה המדוברת באופן היחיד שניתן לבטא אותה- להמציא לה שפת-ציור. סוג של כתב חרטומים, בעצם )

גדי.

בביקור-ביכור קצר, מקרי ומשמח מאוד.
ד´ תמוז ה´תשס"ט  
הגדרת יצירה טובה באמת, לדעתי זה ה"מאסטר-פיס" שלך.
ח´ תמוז ה´תשס"ט  
אני כבר כ"כ הרבה זמן מחפשת מילים ופשוט אין.

אז אני רק אגיד שהיתי כאן והתרגשתי, ושאת כותבת נפלא וש..
הבית השני, וואו.

תודה על זה.
י´ תמוז ה´תשס"ט  
וכלל לא מתאים לצעירונת שכמוך.
זה הזמן לשלוח שרוולים רחוק רחוק!
את נהדרת ומפתיעה אותי כל פעם מחדש.
י´ תמוז ה´תשס"ט  
היי, זוכרת אותי? חחח..

שוורצי-
מ-ק-ס-י-ם! ומקורי..ונפלא...ונהדר..ו...

וזהו..
כ"ג תמוז ה´תשס"ט  
לא רוצה תגובה שמוציאה ידי חובה.
אך בינתיים - יא אללה, את מדהימה
דניאל.
כ"ג תמוז ה´תשס"ט  
לא רוצה תגובה שמוציאה ידי חובה.
אך בינתיים - יא אללה, את מדהימה
דניאל.
כ"ב אב ה´תשס"ט  
אך נהניתי מהמעט שנותר..
כ"ה כסליו ה´תש"ע  
היי, זה ממש טוב. אהבתי. ואיזה יופי של סוף רחוק רחוק.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד