המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
נדודים / אוליב (:
בביכורים מאז כ"ה אייר ה´תשס"ט

אִישׁ מִתְוַכֵּחַ עִם זֶלְדָּה.
אוֹמֵר שֶׁנַּפְשׁוֹ עַל צִדָּהּ מִכְּבָר
חֲפוּרָה עָמֹק בְּרִגְבֵי אֲדָמָה, שָׁנִים וּמַה שֶׁהָיָה
יָכוֹל לִהְיוֹת וּמַה שֶׁלֹּא הִתְהַוָּה.
הַמְּצִיאוּת חוֹפֶרֶת
חוֹפֶרֶת אוֹתוֹ מִשָּׁם שׁוּב וָשׁוּב.

חִפֵּשׂ לִרְכֹּשׁ מִרְקַחַת תּוּגָה, זְמַן וּמַה שֶׁאֵינוֹ
יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם וּמַה שֶׁאֵינֶנּוּ קַיָּם.


אִישׁ בָּא בַּיָּמִים.
חוֹתֵם עֵינָיו בַּגַלִּים
מַטְבִּיעַ רַגְלָיו בְּחוֹלוֹת לְבָנִים, זְהֻבִּים, חוּמִים
אוֹסֵף צִדְפָּה מִכָּל חוֹף. מַשְׁלִיךְ. חוֹפִים מִשְׁתַּנִּים
אַךְ אֶחָד הָאוֹקְיָנוֹס וְדָכְיוֹ הוֹמֶה וּמַקְשִׁיב
הוֹמֶה וּמַקְשִׁיב.
הָיָה עָלָיו לָדַעַת אוֹדוֹת הַקֵּהוּת וְהַשֶּׁפֶל.


אִישׁ רוֹכֵב בַּגְּבָעוֹת.
וֵיילְסְ שׁוֹרֶקֶת בּוֹ רוּחוֹת
סַאתֶ'רְלֶנְד מַקְפִּיאָה אֶת אַפּוֹ. שֶׁלֶג, קוֹר
לוּ כִּבּוּ מַה שֶׁבּוֹעֵר בְּתוֹכוֹ וּמַה שֶׁקָּפָא וּמַה שֶׁשּׂוֹרֵט
וּמַה שֶׁלּוֹחֵשׁ
אִישׁ רוֹכֵב בֶּהָרִים. זָרִים
מְחַיְּכִים אַחֲרָיו בְּעָבְרוֹ.


אִישׁ יוֹשֵׁב בְּצִדֵּי דְּרָכִים.
עֲרָבָה אוֹסְטְרָלִית אֵינְסוֹפִית שָׁחֲקָה נְעָלָיו
שִׁיְּפָה בַּזֶּלֶת נַפְשׁוֹ. לִהֲטָה
נֵר נְשָׁמָה
יָמִים שֶׁאָזְלוּ, פָּנִים וּמַה שֶׁנִתָּן
הָיָה לְהֵאָמֵר וּמַה שֶׁלֹּא נֶאֱמַר וְלֹא יִכָּתֵב בְּמִלִּים
אִישׁ מַבִּיט בָּאֵינְסוֹף. בָּאֹפֶק, כְּלוֹמַר


אִישׁ נוֹדֵד בָּעוֹלָם. חוֹל דַּק וְצַעַר
קְבוּרִים מִזְּמַן תַּחַת שִׁכְבוֹת אֲדָמָה דְּחוּסוֹת.
רַק מְאֻבָּנִים נוֹתְרוּ מִמַּה שֶׁחָלַף
וּמַה שֶׁהָיוּ וּמַה שֶׁיָּכְלוּ לִהְיוֹת.
לֹא תַּנִּים. גַּעְגּוּעַ מְקוֹנֵן לְצַד אָהֳלוֹ בַּלֵּילוֹת
לֹא גַּעְגּוּעַ. בְּדִידוּת
בְּדִידוּת.



בדידות זכרונות זלדה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאוליב (:
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ח אייר ה´תשס"ט  
טוב, זה ברור שנשביתי ברגע שזלדה נכנסה לתמונה.

אבל אנסה להיות אובייקטיבית בכל זאת: ובאוקייקטיביות גמורה, זה שיר יפהפה.
לא חושבת שירדתי לסוף דעתך בכל שורה, אבל זה שיר שעצבותו מהלכת קסם.

והכי הכי:
"מה שאיננו יכול להתקיים ומה שאיננו קיים"
"היה עליו לדעת אודות הקהות והשפל"
והבית הלפני אחרון.
ב´ סיון ה´תשס"ט  
לא הצלחתי להיות איתך כל השיר, רק הבית האחרון הרגשתי כמה הוא השורש- חול דק וצער.
וזה צובט מאד.
ג´ סיון ה´תשס"ט  
אני דווקא הכי אהבתי את הבית השני, אבל זה כי גם אני לא אובייקטיבי בכל מאת אחוזי - מספיק לדנדנן לי באוזן בכמה שמות אנגלו-סקסונים ואני מחוסל.

שיר יפה, גם אם קצת מהונדס למן תבנית חוזר. זה בעיקר מוצלח, אבל גם קצת מקלקל.

קובי.
ה´ סיון ה´תשס"ט  
וואי, איזה שיר יפיפיה. סוף סוף.
יש כאן כמה וכמה שורות שחדרו לי עמוק, נגעו מאוד. ובייחוד הבית האחרון - מטלטל.


את נפלאה.
ה´ סיון ה´תשס"ט  
יפיפה!

ואשוב ואקרא בו, נזהר לא להיסחף באוירת עצב הנלווית לנוסטלגיה ולבדידות יחד עם הארעיות-החלופית, שכה היטבת להעביר במסע החיים.

חזק ונוגע.

עוזי
ח´ סיון ה´תשס"ט  
אם כי לא הצלחתי להבין את כולו, מה שנקלט מעביר היטב את הנדודים, את הפרספקטיבה הנוודית הזאת שמהלכת בדידות וגם געגוע.
כ"ב אדר ב´ ה´תשע"ד  
על אף הבדידות עושה רצון לצאת לנדודים
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד