בנושא
בכרם
חדשות
 
שני חיי אדם / רעואל
בביכורים מאז ב´ ניסן ה´תשס"ט

סתיו.


ורק דמעה בודדה יורדת מעין
חצי בכיה על עונה שתמה
על חיים שלא ישובו עוד.


ומזוית פה מפציע חיוך
חצי תפילה על שנה שקמה
לכבוד חי חדש שהפציע.


וחוטמי ריח חצב פגש
ולי לחשה ציפור קטנה
יום זה תחילת...                                                       


חורף.


כמו נער מתבגר שולח ברקים
ממרום קדרותו מרווה העולם
באמרותיו מביא ישועה
לעולם מצמיח ברכה.

בחדרי חדרים מתכנסים אנו,
לוחשים תפילות, נושאים עינינו
ממעמקים למען זרענו.

וההוא בשמים שוחק,
לתפילת צדיקים מתאווה,
ואם עוון אָין
ביטול תורה עדיין.


אביב.


באוויר תחושה של הייקו
מרחפת בין הפרחים,
נוגעת, לא נוגעת,
מתגלה, מתכסה כרוח
האהבה שפורחת בכל פינה.

היזהר לך פן תחטוף היא גם אותך
או סתם קדחת של העונה הצעירה
הנקייה מעמלה של כל אם עברייה
שהפקידה בניה אצל ילדה זרה
בעד זוזים חצי מאה גדייא.

זָכור אותה את זו העונה
אשר בה נוצקת אל תבנית יסודך
אשר בה רוממת, זכור
ישותך.
 

קיץ.


ועכשיו אתה נובל, מרגיש את הסוף, מתעורר (רק לרגע) לסליחות
אחרונות, על ימים שלא ישובו וכמותם גם אתה לא
תשוב אל ימיך שהיו
ואינם.

בזמן האחרון אתה מרגיש ממש כמו גולדמנד בזמנו
משחק עם המוות ברצוא ושוב, מברכו לוחץ ידו בלחיצה אלמותית
אנושית כמעט.

ועוד דקה אחת ואתה כבר אינך ובעצם
מעולם לא היית
אתה...



חיים יצירה מעגל השנה עצמיות

© כל הזכויות ליצירה שמורות לרעואל
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ד´ ניסן ה´תשס"ט  
טוב לראות אותך שוב בביכורים, לא ביקרתי פה משהו כמו חודשיים.
אבל אחרי הכל, עכשיו תחילת האביב וגם לא ממש אהבתי את הסוף הדיכאוני משהו אבל בכל זאת 5
ד´ ניסן ה´תשס"ט  
(קראתי כבר כמה פעמים)
ההערה היחידה שי בינתיים היא טכנית:
איכשהו ה"אביב", בעיקר הבית השני, לא מתאימים באווירה ובמצלול לשאר השיר. ואולי זה רק אני.
ד´ ניסן ה´תשס"ט  
"באוויר תחושה של הייקו"-וואלה?

הכי אהבתי את הבית של הקיץ.. (למרות שאני שונאת את הקיץ, החום המעיק..מעדיפה קור עם פליז נחמד..) ולמרות שכן, הוא דיכאוני ועצוב, אז מה?!

 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד