בנושא
בכרם
חדשות
 
תשמיש קדושה / מגדל בבל
בביכורים מאז כ"ג אדר ה´תשס"ט

אֲנִי טַלִּית

הָעֹטֶפֶת אֹתְךָ

בְּפָסִים שְׁחֹרִים

ובִפְתִילִים כְּחֻלִּים.


אַתָּה אֹחֵז בְּאַרְבַּע כַּנְפוֹתַי,

עֹצֵם אֶת עֵינֵיךָ -

וַאֲנִי אִתְּךָ.

מִתְיַשֵּׁב -

וַאֲנִי בְּעִקְבוֹתֶיךָ.


וּבְסוֹף הַתְּפִלָּה

תָּסִיר אֹתִי מִמְּךָ

וּתְקַפֵּל אֹתִי בְּקָוִים יְדוּעִים מֵרֹאשׁ.



געגוע דבקות מוכנות קרבה

© כל הזכויות ליצירה שמורות למגדל בבל
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ד אדר ה´תשס"ט  

ההתחלה של השיר יפה מאד, המטאפורה מעניינת ומיוחדת ומחדדת לקורא את החושים, מכינה אותו לקראת הבאות.

עם זאת, הבית השני לדעתי קצת מבולבל.
"עֹצֵם אֶת עֵינֵיךָ -

וַאֲנִי אִתְּךָ,

מִתְיַשֵּׁב -

"וַאֲנִי בְּעִקְבוֹתֶיךָ.

הכי הפריע לי ה'מתישב' באמצע. לא ברור לרגע אם זה עליך או עליו, הייתי מנסה לשנות זאת קצת כך שיהיה ברור יותר. אולי פשוט צריך להוסיף נקודה אחרי המילה 'איתך' בשורה השנייה.

ובכל זאת, הבית החותם יפה מאד.

אהבתי, כל הכבוד
כ"ד אדר ה´תשס"ט  
התגית "געגוע".
היא מעניינת אותי.

געגוע לקווים חדשים, קווים לא דהויים?
כ"ה אדר ה´תשס"ט  
האמת, אני חושבת שהמסקנה הכללית שלי היא שאין לי מושג מה הולך פה,

אבל הבית האחרון יפהפה.

הוא מראה לי שיש משהו שפיספתי,
ומעביר טוב את האווירה שרצית ליצור. (אם בכל זאת הבנתי משהו).
כ"ו אדר ה´תשס"ט  
יפה ועדין.
גם אני לא בטוחה שהבנתי את כוונתך.
אבל השיר כתוב נהדר. הסיום- חד וחזק.
והכתיבה כמו הטלית היא המדברת- מעניין ושונה.

תודה.
כ"ו אדר ה´תשס"ט  
נחמד מאוד.
כ"ו אדר ה´תשס"ט  
אולי בגלל שמעולם לא התעטפתי בטלית הרגשתי פחות חיבור, אבל חסר לי פה הרגש. מה הטלית מרגיעשה כשאתה מתעטף בה? יש בה את הרגע של ההתכנסות? היא חווה אותו? או שהיא חווה 'סתם' תפילה אדישה במקצת?

בעיני- קח את הטלית צעד אחד הלאה.
עֹז
כ"ח אדר ה´תשס"ט  
תודה לכולכם על התגובות ועל העניין שגיליתם בשיר!
קטיף גויאבות, הגעגוע הוא לרגש שחסר בפעולה שנעשית כלאחר יד, אוטומטית, וכמו בתפילה כך במערכות היחסים שלנו עם בני אדם. אם כן, הגעגוע הוא לקווים חדשים..
יסמין, אם לא הבנת, אז משהו כנראה התפספס אצלי:) מקווה שקריאה חוזרת הבהירה את כוונותיי..
עז, אני אחשוב באמת, איך לקחת את זה צעד אחד קדימה, תודה!
כ"ח אדר ה´תשס"ט  
טליה, ואם היית כותבת על המכניות שבהריון, הייתי מבין אותך? נו, אז זה שיר שדיבר על חוויה גברית, זה הכל.

ודווקא לא כל-כך אהבתי את השיר, למרות המגננה הנ"ל, גם בתור גבר (הגם כזה שלא מניח טלית, מטעמי גיל ומוצא). אולי זה לא מאוד הוגן להגיד, אבל מלבד הבית האחרון, עם השורה המסיימת החביבה שלו, לא מצאתי בו עניין רב. בבית הראשון עוד היה אלמנט ציורי מסוים - הפסים והפתילים כסמל לכוליוּת של הטלית, אבל הבית השני היה יבש מדי לטעמי.

מצטער על הביקורת הלא נעימה (אבל זה תמיד מחמיא שטורחים לתת לך ביקורת לא מחמיאה, שתדע לך; זה אומר שחושבים שאתה מסוגל ליותר, ושהיצירה עוררה במגיב עניין מספק. ).

קובי.
ג´ ניסן ה´תשס"ט  
קובי, אני אשמח לקבל ביקורת ממך תמיד! גם אם אחריה אצטרך לבלוע את הרוק בקול רם:)
כ"ג ניסן ה´תשס"ט  
זו באמת הקרבה, להיות עם מישהו שמקפל אותך בקווים ידועים מראש. ועצוב לחשוב שאנחנו גם עושים את זה לעצמנו הרבה פעמים.
הבית הראשון ניצב קצת כמו הכנה לשיר, אז חשבתי, שאולי אם היית בוחר לשלב אותו עם הבית האחרון, השחור והתכלת היו מדגישים את המשמעות שלהם (שאני ראיתי כמו הטוב שבי והרע שבי, שמתקפל בקווי היומיום). אבל זה רק רעיון.
הדימוי הזה בסוף ממש תפס אותי. מיוחד, רך ומכאיב ברכות ומקורי.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד