המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
רסיסי לילה / אמאל(ה)2!
בביכורים מאז כ"ז חשון ה´תשס"ט


לסבתא,

באיחור של 70 שנה



"הֶרָאוּס! הֶרָאוּס!" הַדֶּלֶת  נִפְרֶצֶת
שִׁבְרֵי אַשְׁלָיָה מוּטַחִים בְּאָרוֹן
כֵּלִים מִתְרַסְּקִים, זְכוּכִית מְנֻפֶּצֶת
פַּרְווֹת מִשְׁתַּנְקוֹת מְכַסּוֹת עַל חַדְרוֹן.


וּבַחַדְרוֹן:
אֵימָה,
אַבָּא, אִמָּא
ויַלְדָּה קְטַנָּה.
שֵׂעָר וְסֶרֶט, מַבָּט צָלוּל,
וּבִכְלוּב גְרוֹנָה-
שִׁעוּל.


הַשִׁעוּל גָּדוֹל, הַיַלְדָּה זְעֲרְעֶרֶת,
הַשִׁעוּל מְשַׁדֵּל, הַיַלְדָּה מִתְכַּדֵּרֵת.
הַשִׁעוּל אֵינוֹ יוֹדֵעַ רַחֵם:
הוּא מְעֲקְצֵץ
וְרוֹטֵט
וּמְפַרְפֵּר לְהִמָּלֵט.


וְהַחוּץ לָבִּירִינְת מֵרְסִיסִים שֶׁל קְרִיסְטָל,
הגְיוֹנוֹ הַשָׁחוּט שֶׁל יְקוּם שָׁם מוּטָל
וּבַּבַּיִת יַלְדָּה מַלְבִּינָה בֵּינוֹת סֶרֶט
בַּלָּאט עַל גָּרוֹן מִתְלַקֵּחַ סוֹגֶרֶת
פֶּן יַחְמֹּק בִּשְׁאָגָה הַשִׁעוּל הַגָּדוֹל
פֶּן יֹאבַד
וְעִמוֹ
הַכֹּל.



אימה ליל הבדולח קריסטל שואה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאמאל(ה)2!
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ז חשון ה´תשס"ט  
ולא מעוצמות הרגש שממוטטות אותי. אני לא רגשן מטבעי, וכאב השואה מעולם לא חדר את השריון שלי (אולי לרגע בגירוש).
זו הסיבה שאני לא מסוגל להגיב - אני פשוט לא מרגיש שאני באמת מבין. הכאב גדול כל כך שהוא פשוט גדול עלי, עוקף מלמעלה.

אבל - השם של השיר פשוט מבריק.

זה מה שרציתי לומר (ואם את נוסעת - חכי לי, פרח.)(לחסל אותי)
נחשון
כ"ט חשון ה´תשס"ט  
שקשה לי לומר משהו על דברים כאלו.
רק אומר שהשיר מאד השתנה,
ושכוייח על ההמלצה.

(יום חמישי האחרון היה טריגר?)
כ"ט חשון ה´תשס"ט  
אוי.
|צמרמורת|
דייקת. הסיטואציה, התוהו, ליל הבדולח, משפחה מסתתרת וילדה קטנה משתעלת. זה נוראי,
וכשרוני.

היו פה כמה תיאורים שאהבתי במיוחד. "פַּרְווֹת מִשְׁתַּנְקוֹת" - שזה ביטוי מעניין, כי מחד זהו רק תיאור, אך מאידך זה כמו הופך את כל המשפחה לגוש אחד מתנשם, "לָבִּירִינְת מֵרְסִיסִים שֶׁל קְרִיסְטָל", "הגְיוֹנוֹ הַשָׁחוּט שֶׁל יְקוּם" - שזה פשוט תיאור מדויק. ומדהים.

אה, והסיום.
[מזוודתי לי, ברשותך]
כ"ט חשון ה´תשס"ט  
רגע קטן, ילדה ושיעול, וזה כל כך גדול עלינו
שאי אפשר אפילו להתחיל
להבין, להרגיש, להכיל.

כתיבה מעולה, מדויקת, חודרת. מאד אישית.
השיר מועדף בלב מתכווץ-מתרחב.
א´ כסליו ה´תשס"ט  
מעולה, מנוסח היטב.
(אין מקום לתגובה משתפכת, פשוט לא שייך)

גדי
ב´ כסליו ה´תשס"ט  
כנכדה לניצולת שואה ועוסקת אובססיבית בנושא בעברי,
אין הרבה שירים שמרגשים אותי.

זה כן.
עצוב כמה שמדויק.
ה´ כסליו ה´תשס"ט  
איזה מילים נפלאות ואיזה מסר נורא..
נגעת בי. תודה
ו´ כסליו ה´תשס"ט  
שִמחתם מאוד
(אחרי הפתעת ההמלצה)

יש לי הרגשה שרק כשמגדלים ילד שהוא פחות או יותר בגיל המדובר, מתחילים להבין את האימה (רק מתחילים, אין סיכוי לסיים)
כ"ג ניסן ה´תש"ע  
האימה.
פשוט אימה.

עֹז
כ"ג ניסן ה´תש"ע  
אכן, שיר חד וטוב שמתמודד בכבוד עם סיטואציה טעונה להחריד.

הטרידה אותי בזמן האחרון שאלה:
הצד החיובי בכך שכותבים ועוסקים כל כך הרבה בשואה ברור לכולנו. אך וודאי שכרוך בתופעה זו גם מחיר כבד: סף הגירוי שלנו מונמך. התבטאויות או תיאורים שפעם היו גורמים לשערותינו לסמור, מביאים אותנו היום רק לנענוע ראש רפה.
מובן שמבחינה זו, ככל שיצירה מציגה באופן יותר עצמתי ומזעזע את מאורעות השואה, היא גורמת להנמכת סף הגירוי באופן משמעותי יותר.

השיר שלך בהחלט הנמיך אצלי את סף הגירוי...
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד