המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
בלדה למלכת הלבבות השבורים / אמאל(ה)2!
בביכורים מאז ג´ חשון ה´תשס"ט


הוֹ, אַכְזָבָה! הוֹ, מַלְכָּה נַכְלוּלִית!
אַפְלוּלִית עֲשׂוּיוֹת שִׂמְלוֹתַיִך,
עוֹד מִשַׁחַר  לֵילֵךְ רַק אַחַת לך תַּכְלִית:
לְהַמְעִיד אֵלֵי פַּחַת שׁוֹטַיִך.

הוֹ, אַכְזָבָה! הוֹ, מַלְכָּה בּוֹגְדָנִית!
צֵל זָדוֹן מְרַקֵּד בְּעֵינַיִךְ,
מִי לִמְדֵךְ לְהַצִּיב תַּפְאוּרְתֵךְ צִבְעוֹנִית
וּלְשַׁבְּרָהּ עַל נִפְתֵי חִנְחוּנַיִךְ.

מִי גִּלָּה לָךְ הַרָז, מִי עֵצָה הִשִֹיאֵךְ
אֵיךְ לֵידַע את הַרֶגַע ההוּא הַנִבְזֶה
בּוֹ מִמְרוֹם הַאוֹלִימְפּוּס אֶל תְּהוֹם לְבָבֵךְ
תְּשַׁלְּחִי בְּצִנָּה אֶת לִיבִּי הַהוֹזֶה.

מִי לִמְדֵךְ לְשַׁסּוֹת תּוֹלָעִים שֶׁל סָפֵק
בְּנַפְשִׁי שְׁכַּמְהָה לְתִּקְוַת הַפַּרְפַּר
מִי הוֹרֵךְ לְעַוֵּר אֶת מֹחִי שְׁפִּקְפֵּק,
מִי בִּעֵר רַחֲמִים מִלִבֵּךְ הַאַכְזָר?

הוֹ, אַכְזָבָה! הוֹ, מַלְכָּה עַרְמוּמִית!
בְּלֵילוֹת עֲלָטָה עוֹד אֶרְאֵךְ מְשׁוֹטֶטֶת
גְּלִימוֹתַיִךְ נוֹשְׂאִים הַיֵאוּשׁ הַמַצְמִית,
והַעֶצֶב הַרַע וְאֵינוּת מְמוֹטֶטֶת.

הוֹ, אַכְזָבָה! גּוּרִי לָךְ! בָּא הַיוֹם!
אֶקְרַאֵךְ לְדּוּ־קְרָב בְּמְרוֹם צוּק הַתִּקְוָה-
וּבִּגְבוֹר שְׁתֵּי יַדָי לְשַׁסְעֵךְ וַאֶדֹּם
עֵת תֵּדְעִי טַעֲמֵךְ, אַכְזָבָה!



אכזבה בלדה לב שבור מלכה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאמאל(ה)2!
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ג´ חשון ה´תשס"ט  
חשדתי שזאת את.

תמיד אהבתי נורא את השיר המעולה הזה, על טעמו התיאטרלי וניחוחותיו הגותיים, וכבר חשבתי שלעולם לא נראה אותו כאן.

אהבתי את החידושים. הדו משמעות של "פחת שוטייך" מצוין, והסוף החדש מבריק ושווה את הציפייה לו. "עוד תדעי טעמך - אכזבה", פשוט טוב (אם כי גם "אשסעך לגזרים, נקבה" היתה יציאה בלתי נשכחת...).

כבר ציינתי שהשפה שלך בלתי נתפסת בגווניה ובמקוריותה (במובן השורשי של המילה)?

אח, בלדה מחורזת של יִמלא!
מה עשיתי שמגיע לי כל הטוב הזה?

נחשון
מתמוגג
ד´ חשון ה´תשס"ט  
לכתוב "נהדר", אני יותר מדי מבינה, נראה לי.
אבל זה כתוב היטב, ומוקפד, חריזה מצוינת ומשקל כמעט מושלם.

רק הערה אחת: גלימה היא נקבה, לכן צריך לכתוב "גלימותייך נושאות".
ד´ חשון ה´תשס"ט  
זה לא שהגלימות נושאות את היאוש, העצב וכו',
אלא היאוש, העצב והאינות הם נושאי גלימותיה.
תודה, בכל מקרה.


תודה רבה גם לאין הגדול. (קשה לא לחשוד בי, אם התגובה של ארגמון היא "זה כ"כ את" )

ותודה גם לעורך\ת על ההמלצה (אני מבינה שהסוד הוא לעבור דרך שמ"ה... )

עש"ב ( אמאל(ה)2!)
|מגניב, אני יכולה לנקד לעצמי אם אני רוצה |
ה´ חשון ה´תשס"ט  
נדמה לי שיש בעיה תחבירית בבית האחרון
"ובגבור שת ידי" וכו'- : צריך שיהיה המשך ובגבור- אז כך וכך. אבל בשיר אין תיאור מה יהיה אז. (קראי היטב)
היה פשר משהו כמו "ובגבור... אז תדעי טעמך" וכו'

יש?
ה´ חשון ה´תשס"ט  
אז מה-

ה"אז" של המשפט הוא "ואדום, עת תדעי...".
(יכול להיות שצריך מקף לפני?)

אין?
ה´ חשון ה´תשס"ט  
כמה פאתוס.
החרוזים מדוייקים, והשפה מרשימה. אם כי "חנחוניך" כבר נשמע לי מוגזם.
הכי אהבתי: "בְּנַפְשִׁי שְׁכַּמְהָה לְתִּקְוַת הַפַּרְפַּר".

בהצלחה!
(:
ו´ חשון ה´תשס"ט  
יפה מאוד.
אהבתי מלבד החינחונייך...
זה שייך לחנונים לא
רציתי לנקד פעמיים אבל הבנתי
שכבר ניקדת לעצמך אז זה מתקזז

כ"ח חשון ה´תשס"ט  
לוקחת אל חוף אכזבותי ושיברי חלומותי.
מדוייק-גם טכנית וגם ריגשית.
עֹז
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד