בנושא
בכרם
חדשות
 
תהייה התבגרותית / or1234
בביכורים מאז י"ט תשרי ה´תשס"ט


גָּבִישׁ שֶׁל בְּדֹלַח מְזֻקָּק שִׁבְעָתַיִם

מוּנָח עַל כַּן שֶׁל כֶּסֶף

אַךְ עָלָיו, מִי יָגֵן?


וּזְמַן עוֹבֵר,

וְגָבִישׁ הַבְּדֹלַח נוֹפֵל-

וּמִתְרַסֵּק לְאֶלֶף רְסִיסִים.


וְגָבִישׁ הבְּדֹלַח

שׁוּב מִתְּרַכֵּב

(אוֹ שֶׁמָּא מִתְעָרְבֵּב?)

אַךְ לֹא שָׁב לִהְיוֹת כְּשֶׁהָיָה.

כֵּיצַד (וְהַאִם) נִשְׁמֹר עַל הַגָּבִישׁ לְבַל ייִשָבֵר


וְהַאִם יֵשׁ צֹרֶךְ,

וְהַאִם יֵשׁ דֶּרֶךְ,

לְהַרְכִּיב שׁוּב אֶת גְּבִישׁ הַבְּדֹלַח

כְּפִי שֶׁהָיָה בְּעָבַר.

אוֹ אוּלַי,

אוּלַי שְׁבִירָתוֹ-

חִישׁוּל.




אישיות התבגרות

© כל הזכויות ליצירה שמורות לor1234
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ט תשרי ה´תשס"ט  
יפה מאוד!
אהבתי את הכותרת.
עדיין לא הבנתי לגמרי למה דווקא "גביש של בדולח" אולי בגלל היוקר?

את הבית:
הַאִם צָרִיךְ שׁוֹמְרִים לְגָבִישׁ הַבְּדֹלַח

אוֹ אוּלַי לְהַשְאִירוֹ לְבַדּוֹ, זוֹ הַשְּׁמִירָה?

וְהַאִם יֵשׁ דֶּרֶךְ

לְהַרְכִּיב שׁוּב אֶת גְּבִישׁ הַבְּדֹלַח

כְּפִי שֶׁהָיָה בְּעָבַר.


הייתי מפסק כך:

הַאִם צָרִיךְ שׁוֹמְרִים לְגָבִישׁ הַבְּדֹלַח

אוֹ אוּלַי לְהַשְאִירוֹ לְבַדּוֹ,

זוֹ הַשְּׁמִירָה?

וְהַאִם יֵשׁ דֶּרֶךְ

לְהַרְכִּיב שׁוּב אֶת גְּבִישׁ הַבְּדֹלַח

כְּפִי שֶׁהָיָה

בְּעָבַר.

זהו!



כ"א תשרי ה´תשס"ט  
האופי והאישיות, ששבירים מאוד(אם כי אני לא יודע באופן מדעי כמה שביר הוא גביש בדולח), אך יקר מאוד.
כ"א תשרי ה´תשס"ט  
גָּבִישׁ שֶׁל בְּדֹלַח מְזֻקָּק שִׁבְעָתַיִם --> שבעתיים ממה? אמנם, שיבוצון נחמד מאד, אבל חבל עליו. אין פה יחסים בין כלום לכלום.

מוּנָח עַל כַּן שֶׁל כֶּסֶף --> יפה, ודאי וודאי עם השורה הבאה. יוצר משהו מיוחד. קצת חמוד, כלומר בנאלי, אבל אהבתי את המגש של כסף לעומת ההגנה. מה גם שהגביש הוא של בדולח.

אַךְ עָלָיו, מִי יָגֵן?



וּזְמַן עוֹבֵר,

וְגָבִישׁ שֶׁל בְּדֹלַח נוֹפֵל-

וּמִתְרַסֵּק לְאֶלֶף רְסִיסִים. --> לא יודעת למה בחרת לא ליידע את גביש הבדולח. זו שפה מוזרה קצת. אבל אני מאמינה שיש לך סיבה כלשהי. זה סתם נשמע מוזר, ואני חושבת שצריך סיבה ממש טובה כדי לכתוב ככה. אני מבינה שלא מדובר על גביש אחד מסויים, אבל גם כך רוב השירים באים כדוגמא, כלומר אם כתבת שיר על מישהו אפשר להשליך על אחרים. לכן ממש לא נורא אם תיידע את גביש הבדולח ותבריר את השפה פה ע"י כך.



וְגָבִישׁ שֶׁל בְּדֹלַח

שׁוּב מִתְּרַכֵּב

(אוֹ שֶׁמָּא מִתְעָרְבֵּב?)

אַךְ לֹא שָׁב לִהְיוֹת כְּשֶׁהָיָה. --> מדליק ממש נחמד!

הַאִם צָרִיךְ שׁוֹמְרִים לְגָבִישׁ הַבְּדֹלַח

אוֹ אוּלַי לְהַשְאִירוֹ לְבַדּוֹ, זוֹ הַשְּׁמִירָה? --> העניין עם השמירה, זו שאלה יפה ומתאימה אחרי המגש של הכסף וההגנה קודם, ה"עליו מי יגן". אבל זה נראה לי ממש תקוע כאן, מבחינה התרחשותית: התנפץ, התרכב, התערבב, שב להיות משהו לא כשהיה (שזה קצת עירבוב מה שעשיתי כאן, אבל העיקר הכוונה). מה עניין שומרים אצל זה? ואם באמת קשורה חזק שמירה, אני חוששת שיש צורך לשלב כאן הסבר קטן על הסיבה לשמירה: לשמור שלא יתפרק שוב, לשמור שלא תהיינה תוצאות לוואי להתרכבות - - - לא יודעת. סתם מנסה לנחש, אם כי עדיין לא אוהבת את שתי השורות האלה.

וְהַאִם יֵשׁ דֶּרֶךְ

לְהַרְכִּיב שׁוּב אֶת גְּבִישׁ הַבְּדֹלַח

כְּפִי שֶׁהָיָה בְּעָבַר. --> בסדר. השאלה מתבקשת, אין ברירה. עשית אותה במילים הכי פשוטות שיש. באמת בסדר.



אוֹ אוּלַי,

אוּלַי שְׁבִירָתוֹ-

חִישוּל. --> אוקיי. לא רק שהמילים הפשוטות לעיל הן בסדר, אלא שהן מעניקות איזה יופי לשלוש השורות שכאן. נ-ה-ד-ר. וכאן בא אבל קטן, אני מבינה את השאלה שלך, אבל אני חוששת שלא קישרת אותה מספיק טוב אל תוך המהלך של השיר. האם אפשר להרכיב כמו בעבר? ואם כן, אז בטח נעשה את זה. ואם לא - אז לא נשבור אותו, כי הוא כבר התנפץ. משמע, אתה מדבר על השבירה שהיא הניפוץ - מעצמו. ואם זה חישול, אז מה זה אומר - שלא להרכיב את הגביש מחדש, כי כך הוא מחושל?
לכן אני מציעה, השאלות הללו שהעליתי אומרות שהשיר שלך בנוי מעולה, שתוסיף משהו קטן לפני השורות האלה, כדי שלא יעשו בלבול ארוך כזה אלא יבואו יותר ממוקדות וכך יותר חזקות, והמשהו הקטן הזה לדעתי ולהבנתי הדלות צריך להיות אחרי ה"האם יש דרך" איזשהו "האם כדאי להרכיב אותו", ורק אז - או אולי, אולי שבירתו, חישול (אגב - חִשּׁוּל, אבל אל תשלח את היצירה לעריכה בשביל זה!).

--> תחשוב שוב, בשבילי כמובן, על סידור השיר בבתים.

* * *

עוד לא כל כך מצליחה להגדיר - מחשבות מוכרות אתה בכל זאת מצליח לרענן אותן מעט, להגדיר קצת יותר. אני לא יודעת עד כמה השיר הזה יעיל מלכתחילה, אבל מכל מקום הוא הוסיף לי.

אתה עוד תהיה משורר גדול. אני יודעת.
כ"א תשרי ה´תשס"ט  
שעכשיו אתה לא משהו - אם אני אומרת שתהיה משורר גדול. אבל כוונתי היתה שאתה מלא כישרון
כ"א תשרי ה´תשס"ט  
קודם כל תודה על תגובתך המושקעת בהחלט, לא כל יום זוכים לתגובה שכזו, אז תודה.
אז דבר ראשון, אני אגיב לכמה דברים שאני חושב שאני צודק בהם(לשם שינוי), ואז לדברים שכתבת שאני הולך לשכתב(לטעויות שלי).

"גביש של בדׁלח מזוקק שבעתיים" - 'שבעתיים' זה ניב. "חרבו מחושלת שבעתיים" אין צורך לכתוב ממה היא מחושלת פי שבעה,
כיוון ששבעתיים פירושו "מאוד" - הייתי בטוח שזה ניב יחסית מוכר...

אוקי עד כאן הדברים שאני צדקתי בהם. =)

"וגביש של בדולח נופל-"
לא בחרתי ליידע את גביש הבדולח, כיוון שרציתי לומר פה בעצם, שגביש הבדולח השתנה. זה לא אותו הגביש שדברנו עליו קודם.
אלא אחד שונה בתכלית. הוא נשבר, התרכב\התערבב ועכשיו יש משהו אחר.
ולכן אין ה' היידוע.
אבל אני מבין שזה לא ברור, ולכן אני חושב שאני אוריד את האלמנט הזה בעריכה.

"הַאִם צָרִיךְ שׁוֹמְרִים לְגָבִישׁ הַבְּדֹלַח

אוֹ אוּלַי לְהַשְאִירוֹ לְבַדּוֹ, זוֹ הַשְּׁמִירָה? " - עברתי על הקטע הזה בשיר ארבע פעמים בערך והגעתי למסקנה שאת צודקת. זה באמת לא ברור.
השורות הללו ישתנו למשהו אחר בעזרת ה'.

גם לגבי שלושת השורות האחרונות - אני אשלב אותן יחד עם הבית הקודם, שגם הוא ישתנה.
בקרוב גרסה ערוכה - אני מקווה.
תודה רבה!
כ"ט תשרי ה´תשס"ט  
לך בכוחך זה.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד