המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
סר מוות / קובי שפירא
בביכורים מאז כ"ח אלול ה´תשס"ח


סֶר מָוֶת פּוֹרֵץ בִּדְהָרָה אַלְמוּתִית
לְבֵית הַחוֹלִים.
גְּלִימוֹת הַסָטֶן וְסוּסוֹ הַשָּׁחוֹר
מִשְׁתַּלְּבִים הֵיטֵב בַּלְבוּשׁ הָעִיר-בִּירַתִי
וּבְכֹל זֹאת הֵם יוֹצְרִים רוֹשֶׁם בִּלְתִּי מְקוֹמִי;
צְוָחוֹת מִסְתַּלְסֵלוֹת לַאֲוִיר לְמָרְאָם
כֶּעָשָׁן מֵאֲרֻבּוֹת שֶׁל עִיר אַחֶרֶת.
לְסֶר מָוֶת תַּפְקִיד זֵהֶה לְמַדַּי:
בְּחֶדְוָה הוּא נִגַּשׁ לְזַקֵּק אֶת
מִטּוֹת הַחוֹלִים הַכּוֹרְעוֹת מֵעוֹמֶס
אַךְ הַדּוֹקְטוֹרִים אֵינָם אֲסִירֵי תּוֹדָה,
הָאֲחָיוֹת מִתְחַנֵּנוֹת

וּבְכֵן,
לֹא רַק הַיָּרֵחַ עוֹטֶה כָּעֵת חֲצִי עִגּוּל:
גַּם בִּטְנָהּ הַשְׁמַנְמַנַה שֶׁל הַיוֹלֶדֶת,
עֵינָיו הַצֵהוּבוּת שֶׁל יְדִידֵנוּ,
חִיּוּכְוֹ הַקוֹסְמוֹפּוֹלִיטִי
וְהַלַּהַב הַמֵאֳרַךְ שֶׁבִּקְצֵה מַקְלוֹ.
זֶה מוּנָף בְּהִתְנַצְּלוּת קְצָרָה,
הַמִּשְׁפָּחָה מִתְמַרֶּדֶת בִּבְכִי,
וְאַף לֹא סִילוֹן אֶחָד
מִקִלּוּחֵי הַדָּם הָרַבִּים
נִתָּז עַל בִּגְדוֹ.

כְּלָל לֹא דָּבֵק בּוֹ רְבָב.


(סַר מְאֹד, סֶר מָוֶת.)



אבסורד בית חולים פחד פנטזיה שכול

© כל הזכויות ליצירה שמורות לקובי שפירא
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ט אלול ה´תשס"ח  
צְוָחוֹת מִסְתַּלְסֵלוֹת לַאֲוִיר לְמָרְאָם
כֶּעָשָׁן מֵאֲרֻבּוֹת שֶׁל עִיר אַחֶרֶת.--> התרשמתי במיוחד.
כ"ט אלול ה´תשס"ח  
ממש ממש יפה!
אם אפשר לבקש- אז בפעם הבאה משהו מז'ורי...
ג´ תשרי ה´תשס"ט  
כתוב נהדר, אם כי מאוד פרוזאי (לולא חיתוך השורות, לא הייתי חושבת שמדובר בשיר).
"לְסֶר מָוֶת תַּפְקִיד זֵהֶה לְמַדַּי" - מפריעה לי המילה "זהה", לכאורה מה שניסית לומר מובן, אבל לא בחרת במילה הכי מדוייקת. זהה למה? חסר מושא במשפט, או לחלופין שורה לפני כן שתציג משהו שתפקידו של סר מוות זהה לו.
הסיום האירוני מצויין.
ג´ תשרי ה´תשס"ט  
זה יותר פרוזה מאשר שירה.
אפשר לומר אפילו שזו אינה שירה כלל.
אבל שיהיה...
ג´ תשרי ה´תשס"ט  
לקודמיי: אכן שיר קשה וכואב, והמילה "זהה" אכן לא ממש ברורה במיקומה הנוכחי.
נראה לי שעיסוק באקזיסטנציאליזם ואבסורד לא יכולים לגרום אושר, השאלה היא מה היהדות עושה עם זה, ולאור מה שאתה כותב, השאלה מטרידה אפילו יותר.
אכן סר מר המוות.
ה´ תשרי ה´תשס"ט  
מחבק בחום - הגזמת.

גדי - למה מה קרה? מה, אני נציג היהדות עלי אדמות? בקושי אני מצליח לייצג את עצמי, ומספרן הנמוך של התגובות יעיד. באמת, מה היהדות עושה עם האבסורד זו לא שאלה קשה עד כדי כך בעיני, אבל היא לא מענייננו פה.

והמילה "זהה" מתייחסת לזיקוק שסר מוות מבצע ולעשן שעולה מהערובות בעיר חיפה. יש?

וכמובן תודה וכולי וכולי.

קובי.
ו´ תשרי ה´תשס"ט  
לא חשבתי לרגע, פשוט הרהרתי בקול. וזה גם לא עיקר דברי.
שיהיו לך חיים שמחים ותמימים, במובן החיובי, כמובן- ככלות הכל, השם שלך מחייב, לא?
י"ד תשרי ה´תשס"ט  
רלוונטי נכון לאתמול, נר לי"ד תשרי, ערב חג הסוכות. לזכרו של אסף.
כ"ב תשרי ה´תשס"ט  
כואב כל כך
כ"ד תשרי ה´תשס"ט  
אין פה הגזמה.
אני לא חושב שסיפור גם אם הוא כתוב
בשפה מעט שירית הוא שירה.
יש אומנם כותבים, שמנסים לקחת את השירה לכיוון הזה והיום הגבולות מעט מטשטשים וזה ממש חבל.
האמת, לא אוהב את הכיוון הזה.
אני לא חושב ששירה צריכה להראות כך
אבל כתבת יפה כמובן.
ד´ ניסן ה´תש"ע  
(ולמען ה', בעצם): מה בדיוק ערכת ומה שינית?
השורה הסוגרת של השיר - בעיני לא מוסיפה, בעצם גורעת.
כל שאר השיר - מעולה.
ה´ ניסן ה´תש"ע  
יש לך זיכרון מרשים. אמת, הוספתי את השורה האחרונה ותו לא.

שבוע מוצלח ותודה בעד תגובה על-לא-כלום.

קובי.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד