המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
ראיתי אותה / שוורצה
בביכורים מאז ג´ אלול ה´תשס"ח



רָאִיתִי אוֹתָה לְיָד הַפְּרָחִים שֶׁמְּבִיאִים אֶת הַשְּׁקִיעָה אֶל הֶהָרִים. הִיא עָמְדָה לְצָד כּוֹתַרְתָּם הָאָדֻמָּה שֶׁכִּמְעָט הִוְרִידָה, רֶגָּע לִפְנֵי נְשִׁירָה אֶל תּוֹך הַלַּיְלָה. קְטָנָה, שַׁבְרִירִית, לְחַיֶּיהָ מְלֵאוֹת סֹמֶק וְאַהֲבָה וּמְתִיקוּת. הַחוּם הַתָּקִיף שֶׁל שְׂעָרָה לְנֵגֶד הַזָּהֹב הָחוֹמֵק שֶׁל הַשֵּׁמֶשׁ הֶעֱנִיק לָהּ מַרְאֵה שֶׁל מוֹשֶׁלֶת, וְלֹא הִכְזִיב.
אֵם נִדְאֶגֶת עָמְדָה מֵאֲחוֹרֵיהָ, אוֹחֶזֶת בְּיָדָהּ וּמְבַקֶּשֶׁת הַבָּיְתָה. הִיא הִמְשִׁיכָה לְהַבִּיט אֶל הַחוֹל הַבָּהִיר שֶׁנְּאֱרָג אֶל הַחוֹל הַכֵּהֵה וְאֶל הַשָּׁמַיִּם שֶׁצֻּפּוּ בְּשִׁבְרֵי עָנַנִּים. אֵרֶץ יִשְׂרָאֵל יָפָה הַיּוֹם, לָחַשְׁתִּי לָהּ מֵרָחֹק, וְהִיא כְּאִלּוּ שָׁמְעָה פָּרְצָה בִּצְוָחָת צְחֹק. אֵרֶץ יִשְׂרָאֵל יָפָה הַיּוֹם, לָחַשְׁתִּי לִי מֵרָחֹק, וְחִיַּכְתִּי בְּאִפּוּק אֶל תְּצוּרָת הַבִּנְיָנִים שֶׁהִשְׁתַּחְרָה יָחַד עִם הַשָּׁמַיִּם.
הַיַּלְדָּה נֶאֱחְזָה בְּאִמָּהּ לְבַסּוֹף, וְהֵן פָּסְעוּ עַל לְבֵנֵיהָ הָאָדֻמּוֹת-עַיֵּפוֹת שֶׁל הַמִּדְרָכָה בְּשִׂיחָה שְׁקֵטָה שֶׁנִּתְרוֹצֵצָה בֵּינֵיהֵן. לַשָּׁמַיִּם אֵין צָהֹב עַכְשָׁו, הִבְהִירָה אֲחָת. נָכוֹן, אִשְּׁרָה הַאֲחֶרֶת, אֵין צָהֹב.
אָז זֶה מָה שֶׁנִּקְרָא שְׁמֵי קְטִיפָה, חָשַׁבְתִּי וְשָׁאַפְתִּי אֶת הַכּוֹכָבִים. הַכָּחֹל הַמִּתְעַמֵּק הַזֶּה שֶׁגּוֹרֵם לְמַחֲשָׁבוֹת. עוֹדִי תּוֹפֶסֶת אֶת מְקוֹמָן פָּתְחָה הָרוּחַ מַאֲבָק עִם שְׂעָרוֹתַי. חֲבָל שֶׁלֹּא הֵבאתִּי מַחְבֶּרֶת, נִסִּיתִּי לִלְחֹם בָּה בְּהִרְהוּר אֲחָרוֹן.

הַפְּרָחִים שֶׁמְּבִיאִים אֶת הַשְּׁקִיעָה נִכְבּוּ לְאָט. הַשָּׁחֹר עָטַף אוֹתִי בְּפָנַסֵּי רְחוֹב מְמַצְמְצִים. מִסְפָּר אֹהָלֵי בְּדוּאִים פִּזְרוּ צוּרוֹת וּצְלָלִים עַל הָהַר מִמּוּל, וְאֲנִי יָרַדְתִּי לְמַטָּה אֶל עֵבֶר הַפִּרְצָה בַּגָּדֵר. הִתְכֹּפַפְתִּי לְאָט, פִּתַּלְתִּי עַצְמִי אֶל הַצָּד הַשֵּׁנִי, וּכְמוֹ נִרְתַּעְתִּי מֵהַלְּבָד אֶל מוּל הַכֹּל. אַתְּ כְּבָר רְגִילָה, הֹכַחְתִּי אוֹתִי, וְיָשַׁבְתִּי עַל הָחוֹל הָרַךְ בֵּינוֹת לַאֲבָנִים,

מִחוּץ לָעִיר אֲשֶׁר אִבְּדָה בִּי אֶת הַכֹּל.




מונולוג

© כל הזכויות ליצירה שמורות לשוורצה
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ג´ אלול ה´תשס"ח  
אולי אני מיושנת ללא תקנה ושמרנית ללא רחם, אבל לא הייתי מסווגת כשירה. השורה האחרונה היא היחידה שיש בה רמז כלשהו לשירה, ואני לא חושבת שהיא מצדיקה את זה.
לא, באמת לא רוצה לפתוח את הדיון העתיק על הגדרת השירה, רק בשבילך, שתחשבי על זה.
ג´ אלול ה´תשס"ח  
אי אפשר לפספס פה מילה. אי אפשר.
ג´ אלול ה´תשס"ח  
השיר נחמד מאד .

שוב המלצה יפה לך .

(איך את עושה את ? )

לא אהבתי אותו כמו כל שיריך האחרים

יש בו משהו שונה אחר

אבל זה רק אני

בהדגשה לאני

מתגעגעת אלייך
אני חושבת שהסגנון הזה משרה אוירה של קסם
ג´ אלול ה´תשס"ח  
מופלא. באיזו רכות המילים מותירות חותם על הדף. קסם של כתיבה. מצטרפת לאלוּמה- אי אפשר לפספס אף מילה, אף לא פסיק. רק לחוש את גלגול צלילי המילים והגייתן על השפתיים ולהתענג.
והסיום- אין לי מילים.
תודה!
ד´ אלול ה´תשס"ח  
והיה לי ברור שכשסוף סוף תפרסמי שיר, הוא יהיה נפלא.
לניצן, ובעצם גם לך, שוורצה: לשם שינוי בואו נדלג על הצורך בהגדרות, בסדר? זו שירה פרוזאית או פרוזה שירית או קטע שאם העלילה בו היתה יותר מובלטת הוא היה עשוי להיות סיפור קצר ועמוק. אז מה זה עכשיו? התגית היא, לדעתי, הדבר הכי נכון: מונולוג, או אולי דיאלוג.
והוא נפלא, וזה מה שקובע.

גדי
ד´ אלול ה´תשס"ח  
אני חושבת שזה אף פעם לא קרה לי - קראתי את השורות הראשונות והן יצרו לי בתוכי מנגינה.
מה זה אומר?
שזה שיר מיוחד מאין כמותו.
אני מקווה שעוד אחזור לקרוא אותו מילה במילה, כי ברור לי שהוא לחלוטין שווה את זה.
וחוץ מזה - בגללך (ואולי בעצם בזכותך) התחלתי שוב לתהות על ההגדרה של שירה.
ד´ אלול ה´תשס"ח  
רק דבר אחד / אורח/ת בביכורים
"כבו" (ולא "נכבו")

כל השאר נהדר.
ו´ אלול ה´תשס"ח  
[לא, לא קראתי את היצירה, רק ת'תגובות..]

ושוורצה, אני עדיין מחכה למסראישי ממך שכנראה לעולם לא יגיע, חבל.
ז´ אלול ה´תשס"ח  
אהבתי.

אהבתי במיוחד את העובדה שלדעתי הילדה הקטנה שעומדת מול השקיעה והילדה הקטנה שכתובת את המונולוג הן בעצם אותה דמות, או לפחות השתקפויות.

תודה על השקיעה באמצע היום.
ח´ אלול ה´תשס"ח  
בד"כ אני קורא בחשדנות שירה לא חתוכה, אך הפעם הסרתי את החשש מעיניי וכמה יופי נכנס בן

לעניין הקיטלוג והסיווג אני מציע לקטלג תחת פרוזה ולשים תגית - "פרוזה לירית" ומי יתן וכן תרבנה פרוזות ליריות באתרנו

איציק.
כ"ה תשרי ה´תשע"ב  
קטע פיוטי שכזה ברור אך עמוק תיאורים יפהפיים והדיבור הזה של הנפש למול הנוף והקשר בינהם הזכיר לי ציור מאוד מפורסם "צעקה"
תודה :)
כ"ה תשרי ה´תשע"ב  
שהקטע הזה נקרא מאוד טוב, כלומר הוא מיוחד ויש בו המון עומק. אבל כמו הרבה סופרים טובים (הזכרת לי קצת את מירה מגן) הוא מעייף, כלומר הוא קשה לקריאה וקשה להתרכז דרכו. אני חושב שזה בעיקר בגלל כמות הדימויים (הנפלאים אגב) שיש לך פה! בכל מקרה אהבתי!
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד