בנושא
בכרם
חדשות
 
קינה מודרנית / אפרת האיתן
בביכורים מאז ט´ אב ה´תשס"ח

נֶתֶק זִכָּרוֹן
וְחָלָל גַּעֲגוּעַ:

מַרְאוֹת אַחֲרֵי חֻרְבָּן לְנֶגֶד עֵינַיִם
שֶׁאֵינָן יוֹדְעוֹת אֶת הַחֻרְבָּן.

אֵיכָה עוֹמְדִים עַל תִלִּים בִּנְיָנָיִךְ.
קִרְאִי בִּמְהֵרָה יְ שׁ וּ עָ ה חוֹמוֹתַיִךְ.

כָּךְ לַחֲבֹשׁ
לְנֶתֶק הַגַּעֲגוּעַ וְלִבְנוֹת
זִכָּרוֹן
עַל חֲלָלוֹ.

 

 

__________________

תודה לחברי "נופשיר" ה'תשס"ח





© כל הזכויות ליצירה שמורות לאפרת האיתן
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ט´ אב ה´תשס"ח  
היא משלנו :-) / אורח/ת בביכורים
השיר,
הוא כה עמוק,
כים אשר גליו נשברים אל המזח.
והוא לוטף אותי בנגיעה חרישית,
נגיעה שאין לה סוף,
כמו מנגינה ארוכה
המתנגנת בשמים.
השמים,
התכולים בהירים,
המזכירים לי את ה'.
ה',
אשר בראני.
כה עמוק,
הוא השיר.
עמוק.



תגובתה של לאה (מן הסתם)- מה, אל תהיו כאלה רעות...(מלווה בצחוק עייף/ מחורפן)

אפרתי, את מופלאה. השיר נהדר- היה שווה להכנס לכאן לרגע (כדי לראות אם לאה פרסמה שיר חדש) ולהתקל בשיר (האפרת האיתן? ההי, האני המכירה האותה!!)
ועד שאזכה למכתב מכתבי (עם בול והכל), להתראות!!
באהבה משלומית.
נ"ב- איך היה בסוף המפגש?
ט´ אב ה´תשס"ח  
היום שמתי את הבול על המכתב ובס"ד מחר מישהו כבר ישלח אותו... קטעים איתך... אל תהיי כזאת רעה!

אפרת האיתן? אני מכירה אותה!

רגע, את לא אחות של אביטל?

תיכנסי לקומונה ותראי איך היה המפגש!

ד"ש לכושר האילתור מהפתק הקטן והמנוקד: "נעים לכפות רגלייך".

וגאולה קרובה לבוא! העלית חיוך ענק על שפתיי תודה!
ט´ אב ה´תשס"ח  
מה המצב, "אחות של רותי"? / אורח/ת בביכורים
כושר אילתור...? את רוצה להגיד לי שעוד לא השמדת את הפתק המטופש? הו-הו.
אני לא רעה, וזו את שהתחלת |מתחסדת|
על כך נאמר: וקריר.

|נכנסת לקומונה וקוראת איך היה המפגש...| מה? מה? |קריאות תדהמה| יוווו!!! |צווחת התרגשות| מה, אמוץ ונילי חברים???
איזה יופי!!
שלומית (נעימה לכפות רגלייך)
נ"ב- אלו הם "הדואר המעצבנים האלה", ובכל זאת, תזדרזי לשלוח כי גם ככה הדואר ת-מיד מתעכב.
ט´ אב ה´תשס"ח  

אפרת, חברות שלך ק-ו-ר-ע-ו-ת!
ט´ אב ה´תשס"ח  
* חברה
**ק-ו-ר-ע-ת

י"ג אב ה´תשס"ח  
אפרתוש / אורח/ת בביכורים
אי"ה
התרשמתי עמוקות. מגיע לך ח"ח רציני!
מה שהכי הכי אהבתי בשיר הנ"ל (לפחות ממה שאני הבנתי)זה שבשורה הראשונה יש "נתק" שגורם לנתק בזיכרון. וה"חלל" שיוצר געגוע. ואז בשורה האחרונה זה הפוך, "לנתק הגעגוע ולבנות זכרון על חללו" ז"א צריך לנתק את הגעגוע בכדי לבנות זכרונות חדשים על החלל הריק.
מה שלא הבנתי כ"כ זה את המרווחים ב"ישועה" חשבתי על כמה מיני אופציות, אבל שומדבר לא מספק אותי.

עלי והצליחי (-חח זה כמו של סבתות..)
-שירה-
ט"ו סיון ה´תש"ע  
פתאום קראתי את התגובה הישנה הזאת שלי. מה, השתנתי מאז כל כך הרבה...

וגם את.
וכתיבתך.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד