בנושא
בכרם
חדשות
 
ירושלם / בת אלמוות
בביכורים מאז כ"ח תמוז ה´תשס"ח

 

אני חופזת ברחובות העיר העתיקה

ואבני הנצח תועות תחת הווייתי

כתלי עדי עד קוראים סביבי

עורבים לליטוף, לסגור עלי את מעלליהם

דִינְגדוּנְג פעמונים קטוע זונק עלי מעבר לפרישת העיר

אולי לשם אני שייכת?

(שאלה שלא באמת מפריעה לי)

אני נותנת לו רגע לסחוף אותי, לחבול

ואז מתנערת.

צעקת אל פיוטית קטועה מרעידה את מחשבותיי

ומפתה אותי בעזרת הברות

שאני לא באמת מבינה את משמעותם

אין כאן רגע מנוחה

לגוף.

לנפש.


ובין לבין

פתאום

אבחת שתיקה שלמה

כביכול, לא אומרת כלום

בדיעבד, משטחת את סיפור האבנים

ואולי השתיקה הזרועה הזאת היא שלהן?

לא יצא לי לשאול אותן...

אולי בפעם הבאה שאבקר את

יְרוּשָׁלַם





© כל הזכויות ליצירה שמורות לבת אלמוות
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ב´ אב ה´תשס"ח  
יש בו משהו מעט ארוך ומסורבל, אם תמצאי דרך לקצר אותו אני מאמינה שזה ייטיב עמו.
המילים מעט גבוהות ולא תמיד משתלבות עם השיר, אבל הוא בהחלט מצליח להעביר את הוויתה של ירושלים, את החידה והסוד בה :) שנזכה לגאולתה!
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד