בנושא
בכרם
חדשות
 
כהן יקרב ויעמוד. בבקשה. / דניאל אלימלך
בביכורים מאז ה´ סיון ה´תשס"ח

חפרפרת ורודה. לא יודע למה. זה מה שאני זוכר מהחלום שנקטע כאחד על ידי בנצי, שתוך תנועות אטיות בידיו וארשת פנים אדישה סימן לי, "מה אתה מטורף? תעמוד! כבר מחיה המתים! מתחילים קדושה!"
אז קמתי. וכשנגמרה קדושה, ובאתי להניח ראשי, סימן לי בנצי שלא אשכח להיות מוכן אחרי "מודים". הוא צודק. התפקיד מחייב. אז למרות שמאד רציתי לחזור לישון, יצאתי החוצה, חלצתי נעליים למחצה והלכתי לכיוון ברז המים, מקום נטילת הידיים. כשעמדתי ליד הכיור, בוהה באויר כמחכה למשהו מסוים, חשבתי על כמה עייף אני, ושחבל שאין בתפילה יותר תפילות כמו תחנון, ואיזה מזל שאני אשכנזי. אחרי מספר שניות, כששום דבר לא קרה, נטלתי ידיים לעצמי, חלצתי נעליים וניגשתי לעבר ארון הקודש. החזן עוד מעט יגיע לסוף ברכת ההודאה, אני אעלה, אברך, ולאחר מכן אוכל לחזור אל המנוחה ואל הנחלה, עמוק בתוך הטלית המגינה מפני המזגן.

בטריה ורודה נאבקת במספר לא מועט של ארנבים ורודים אף הם. זו החבורה שנקטעה על ידי בנצי, שהפעם סימן לי באותם סימנים מוסכמים מראש, "קום! נו! פותחים את ארון הקודש!"
ארון הקודש נסגר, ספר התורה הונח, ואני שוב הנחתי את ראשי על השולחן ממולי. כמעט ונרדמתי, אלא שאז הכריזו - יש בבית הכנסת כהן? נזכרתי. אני כהן.

באותה שניה העייפות כאילו צברה תאוצה, וכולה שאיפה אחת, למוטט אותי. עיניי נעצמות תוך כדי שאני עולה לבימה. בברכות התורה אני כבר כמעט ולא שומע את הקהל עונה אחרי, הקורא מתחיל לקרוא ואני כולי מרוכז כבר בשניה שאברך "אשר נתן..." ואחזור לחום הנעים שבטלית. לחלומות הורודים הנעימים שלי. לחיק ספסלי האוהד.
והנה זה קורה. הקורא מסיים בטון הסיום הידוע, אני מברך את הברכה המיוחלת, ומתחיל לחזור לעבר מקומי. שלפתע קולו של החזן מקפיא את גופי.

"יש בבית הכנסת לוי?"

שקט השתרר בבית הכנסת. פעימות ליבי מתגברות. תמונות חוזרות ועולות אלי מנטילת הידיים - הנה אני עומד ליד הכיור, התמונה מטושטשת, אבל אני מחכה למשהו, מחכה אני שיטלו את ידי. ואף אחד לא נוטל.
עומד ליד כיור המים, חסר אונים, כשבסופם של מראות, אני נוטל לעצמי.
לאאאאאא!!
"יש בבית הכנסת לוי?" שואל החזן שוב. אך אני, כבר יודע את התשובה. הסתובבתי וחזרתי לכיוון הבימה.





ברכת כהנים הומור כהן עייפות תפילה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לדניאל אלימלך
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ב סיון ה´תשס"ח  
תסלח לי מאוד / אורח/ת בביכורים
אבל גם אם היה לוי, היית נאלץ להשאר על הבמה מול הגבאי למשך עליה נוספת.
אהבתי במיוחד את "חבל שאין בתפילה יותר תפילות כמו תחנון, ואיזה מזל שאני אשכנזי"..

מצפים לשמוע יותר מדברי קדושתו!
י"ב סיון ה´תשס"ח  
שהכישרון שלך לא הלך לאיבוד בצבא.

 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד