המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
עיסה / אלמוג גל
בביכורים מאז כ"ז אייר ה´תשס"ח


שְׁאוֹן הַמְּעַרְבֵּל מִתְעַרְבֵּב בְּצִפְצוּפֵי הַמּוֹנִיטוֹרִים הַמְּרַצְּדִים
גַּם בַּחֲלוֹמוֹת.
אַתְּ לָשָׁה עִסַּת דִּמְעוֹתַיִךְ בְּאֶצְבָּעוֹת שֶׁלִּטְּפוּ פָּנֶיהָ
הַשְּׁדוּפוֹת, צִנּוֹר שֶׁהֵזִין וְרִידֶיהָ הַפְּקוּעִים.

כִּמְעַט לֹא אֱנוֹשִׁי לֶאֱסֹף דִּמְעוֹתַיִךְ נֹכַח שַׁבָּת,
אוּלָם אַתְּ פּוֹרֶסֶת רֵיקָנוּת מַאֲפַיִךְ בְּסַכִּין מְשֻׁיֶּפֶת
עַל שֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת הַלָּבָן. מִתְהַדֵּר
כְּמוֹ מִטַּת מְנַתְּחִים סְטֵרִילִית מִדְּמָעוֹת
אֲשֶׁר רֵיקָה כָּעֵת.






________
ניקוד: רות גלצר



© כל הזכויות ליצירה שמורות לאלמוג גל
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ז אייר ה´תשס"ח  
ברכה בעיסה, ברכה בעיסה...

איזה שיר, נוגה. נוגע.
כ"ז אייר ה´תשס"ח  
עצוב מאוד. נורא נגעת בי.
השתמשת כאן בביטויים נהדרים.

"כִּמְעַט לֹא אֱנוֹשִׁי הוּא לֶאֱסוֹף דִּמְעוֹתַיִךְ נוֹכַח שַׁבָּת,
אוּלָם אַתְּ פּוֹרֶסֶת רֵיקָנוּת מַאֲפיִך בְּסַכִּין מְשׁוּיָּף
עַל שׁוּלְחָן הַשַּׁבָּת הַלָּבָן."

וגם הדימוי פשוט מעולה.
יפה מאוד. מאוד.
שמרתי לעצמי.
כ"ז אייר ה´תשס"ח  
יפה מאוד. בייחוד אהבתי את דימוי שולחן השבת ומיטת המנתחים הסטרילית, ואת השימוש ב"מתהדר" שהיה לי מפתיע וריענן את השיר.

(:
כ"ח אייר ה´תשס"ח  
השילוב כתוב מצוין, ולא נותר אלא לכאוב אל מול הריק הזה. נגעת, מאוד.
כ"ט אייר ה´תשס"ח  
יקירתי,
את מכה בי ומפתיעה אותי כל פעם מחדש:)

הדמעות המלאות מטפורות סביבן כה חדות, צורבות מיובשות.

כולי תקווה ואיחול מעומקא דליבא לכל הישועות:)

אוחחחח צעקת אהבה שלוחה.
כ"ט אייר ה´תשס"ח  
יפהפה. עדין ורגיש, מוקפד ומהוקצע.
אשוב הנה .
דניאל.
כ"ט אייר ה´תשס"ח  
מבריק וכתוב בכשרוניות.
הדימויים, הארמזים, הפסיחות, התיאורים.
את כותבת כמו שאת מציירת, טוב מהרבה יוצרים האוחזים רק בתחום אחד (כמוני) וטוב מאוד גם בלי להשוות.
ניסיתי לא להתייחס לתוכן, אבל אי אפשר - אז מאוד כואב. מאוד.
רפואה שלמה לה.

רטטט
כ"ט אייר ה´תשס"ח  
תודה על התגובות היפות והמחזקות!
ו- תודה על ההמלצה. ממש לא ציפיתי...
אלמוג.
א´ סיון ה´תשס"ח  
איך שהצלחת למזג ו'ללוש' שלוש תמונות-חדר, כשהאמצעית - קבלת-שבת מנוגדת בתכלית, והראשונה והשלישית מעיבות עליה ב-מוניטורים המרצדים, ובמיטת הניתוחים הסטריליות הלבנה הריקה כעת.

שיר כואב ונוגע-מרגש מאוד, אבל אלו החיים ועם השנים לומדים לקבל אותם, כמו שאמר קוהלת...

כתיבתך הציורית-צילומית-רגשית מעולה!

עוזי
ב´ סיון ה´תשס"ח  
איזה שיר!

מיוחד מאד, אהבתי מאד את הפתיחה ואת הסוף, הדימוי של שולחן השבת למיטת מנתחים. מקסים.

את כותבת נפלא.
ב´ סיון ה´תשס"ח  
גם בציור וגם בכתיבה!
ט´ סיון ה´תשס"ח  
לא מתוסבך מידי ולעניין.
הייתי פורס את השורות אחרת-אבל זה השיר שלך והוא יפה מאוד גם ככה.
אהבתי את
"כִּמְעַט לֹא אֱנוֹשִׁי הוּא לֶאֱסוֹף דִּמְעוֹתַיִךְ נוֹכַח שַׁבָּת,"
היא בכל זאת מתאמצת ופורסת את מאפיה על שולחן שבת.
אבל מאפיה ריקניים כמו מיטת החולה.
שלא נדע.


ישר כח,
אליהו השמש.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד