בנושא
בכרם
חדשות
 
קדושים / זכרני נא
בביכורים מאז כ"ב ניסן ה´תשס"ח

1.


שֶׁמֶשׁ שֶׁל אֲדָר

לֹא מְנַחֵם אֲדָמָה

שֶׁסְּפוּגָה בְּדָם.


2.


חַיּוֹת הַטֶּרֶף

יָרְדוּ לִלְקֹט בְּגַנִּי,

קָטְפוּ שׁוֹשַׁנִּים.


3.


שְׁמוֹנַת הַנֵּרוֹת

שֶׁהֵפִיצוּ זִיו אוֹרָם-

כָּעֵת עַל קֶבֶר.



מוות

© כל הזכויות ליצירה שמורות לזכרני נא
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ב ניסן ה´תשס"ח  
הי"ד
כ"ב ניסן ה´תשס"ח  
אלו ההיקו הראשונים שלי וחשוב לי שתגיבו, בבקשה!
כ"ב ניסן ה´תשס"ח  
אוף עם היפנים האלה: בדיוק ביום שישי כתבתי למישהו ש"לא אכפה את עצמי למיטת סדום היפנית הזו שנקראת הייקו". אז אתייחס לשיריך כמו שאני מתייחס ל"שירים קטנים"- באהבה.

"שספוגה"- הפריע לי הש', מאוד לא מתיישב לי, שלא לומר מתעלג לי, בפה. (אלמלא היית מחויב להייקו הייתי מציע להוריד אותה כליל-מש"ל...)
גם שני ההייקואים האחרים לא זרמו לי היטב, אני מתקשה כרגע להסביר למה.

הערה כללית: לא כיף לי לקרוא תחנונים לתגובות (וזה גם מנמיך את אותך). רוצה שאגיב? רשאי למסר"ש לי אישית. תרגיש חופשי...
כ"ב ניסן ה´תשס"ח  
מה שנתת כאן הוא בין הייקו העוסק במוות לסנריו,

ומכל מקום ערבבת מעולה את הטבע בעולם ביחד עם החוויה הנוראית.
שמש של אדר,
חיות טרף,
שמונת הנרות כעת על קבר.

את השלישי אהבתי ביותר משום שיש בו חידוש של המחשבה (שמונת הנרות הפיצו אור ועכשיו הם בעצם הופכים להיות נרות על קבר), יש כאן משהו מאד מוחשי שאפשר להבין, להרגיש, ולהתעמק בו, ולהתעמק בו.

השניים הראשונים מאד פשוטים, אבל זה לא נורא, כרגע.

בניסן עתידין להיגאל, עתידין להיגאל! (זה אומר: )
כ"ג ניסן ה´תשס"ח  
בס"ד
הייתי כותבת
"שמש של אדר
לא תנחם אדמה
הספוגה בדם"

[מצטערת, אין כוח לנקד...]

בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל!
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד