עֹנֶג צָרוּף הוּא
לְשַׂחֵק.
לְפַתֵּל נִבְכֵי הַכְּמִיהוֹת לִכְדֵי חִיּוּךְ.
לִדְחֹק פְּנִימָה צְרִיחוֹת שֶׁרָצִית
לִצְרֹחַ,
וּלְהַעֲמִידָן עַל שִׂפְתֵי מִשְׁמָר אֲדֻמּוֹת
בְּחִיּוּךְ מְהַתֵּל.
הַאִם עִוְּרִים אַתֶּם מִלִּרְאוֹת פֶּלֶג זְרוֹעוֹ
הֶחָבוּט
שֶׁל שִׁגְעוֹן הַבָּמָה?
עִם רֶדֶת מָסַךְ הָאַבְּסוּרְד
עַל נִצְנוּץ שִׂמְלָתֵךְ,
אִפּוּר הִתְפּוֹגֵג
וְנוֹתַרְתְּ
אַתְּ
בּוֹכִיָּה.
_____
ניקוד: רות גלצר
|
|
רק חברים בכיפה יכולים לכתוב תגובה
|
|
| |
| |
כ"ה אדר ב´ ה´תשס"ח  | |
|
 |
כ"ה אדר ב´ ה´תשס"ח  | |
"הדמעות שבעינייך הן רק מים" (מכירה?)
שיר נפלא. "שפתי משמר אדומות"- נפלא. |
 |
כ"ה אדר ב´ ה´תשס"ח  | |
וואו! |
 |
כ"ה אדר ב´ ה´תשס"ח  | |
|
 |
כ"ו אדר ב´ ה´תשס"ח  | |
בהחלט!(ובלי ציניות הפעם...) תודה על התגובות המשמחות!  |
 |
כ"ח אדר ב´ ה´תשס"ח  | |
זה באמת מצויין ותפס אותי חזק. הזכיר לי את "מאחורי הקלעים" שכתבתי רק הרבה הרבה הרבה הרבה יותר טוב! נהניתי מאוד!
עם רדת מסך האבסורד על נצנוץ שמלתך איפור התפוגג ונותרת את בוכיה"
זה יפהפה והפסיחה מעולה.
את מעולה. מעולה!
|
 |
י"ג ניסן ה´תשס"ח  | |
הזכרת לי שיר של לאה גולדברג בשם "המשחק אומר", נדמה לי שבכרך ג של "שירי לאה גולדברג". נראה לי שלא תתקשי להזדהות עם הכאב הזה.
נפלא. גדי |
 |
כ"ב ניסן ה´תשס"ח  | |
אמרתי לעצמי שאני חייב לקפוץ לכרם של אלו שקופצים כל הזמן לשלי.
לקפוץ ולמצוא זהב.
שיר כואב, שלמרות שהוא חזק ודוקר הוא עונג צרוף. כתיבה נפלאה, כושר ביטוי חד.
|5| |
 |
כ"ב ניסן ה´תשס"ח  | |
|
 |
כ"ז ניסן ה´תשס"ח  | |
החיית מחדש את המטאפורה עונג צרוף באשר מעשה הצורפות הוא מלאכה והעונג המדובר אינו עונג אמיתי כאם משהו צרוף שיצרו אותו מחומר אחר (זהב למשל).
איציק. |
 |
ל´ ניסן ה´תשס"ח  | |
אהבתי איך שתארת את השחקנים. פשוט מצוין. |
 |
ל´ ניסן ה´תשס"ח  | |
לְפתֵל נִבְכֵי הַכְּמִיהוֹת לִכְדֵּי חִיּוּךְ. אח, איזה משפט. עונג צרוף.
מאוד אמיתי, מעורר הזדהות והכתיבה נפלאה, מעניינת ונוגעת בעדינות. יופי.
מסת"ה |
 |
ג´ אייר ה´תשס"ח  | |
ותודה על התגובה..חג שמח! |
 |
י"ב שבט ה´תשס"ט  | |
פשוט תיאור יפיפה איזה הבדל יש בין הרגש הפנימי לחיצוני לענ"ד נשיר יכול לדבר על הצגה... אבל יותר מזה על החיים האמיתיים של כולנו ? החצנה והפנמת רגשות כלפי אחרים...
שבת שלום יוני
|
 |
ג´ תמוז ה´תשס"ט  | |
צריחות שרצית לצרוח... הפראפרזה על רחל מוסיפה לשיר הזה כ"כ הרבה ממדים.
אוהבת אותך... נדבר. |
 |